ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף מא:
גמרא ושאני הכא דאיכא למפרך. ואק"ל א"כ מ"ט דרבנן וי"ל דודאי כ"ע גמרי דגמרי' לה להאי ג"ש ואע"ג דהוה בה כמה פרכי ג"ש קושטא אלא דר' סברי כיון דלית לן ג"ש לגמרי גמרי' לה לכל דבר וקי"ל כרבנן אליבא דרבה דבשטר לא קנה אבל בכסף קנה והעבד של ב' שותפין אף בשטר קנה דהא לא שיר בקנינא וכן קי"ל בהמשחרר ב' עבדים בשטר א' לא קנו דומיא דאשה דאין ב' נשים מתגרשות בגט א':
ורבנן ס' דברה תורה כלשון כו' פי' ואפי' היכא דאיכא למדרש לא דרשו הא דאמר חצי חצי פרש"י דכון דלא אמר חצי נכסי לזה והחצי האחר לאחר ל"ס משום דאיכא למימר דחצי אחד נתן לשניהם ולא נהירא חדא דאברייתא קתני כל נכסי אלמא דכל נכסי יהיב בין שניהם ועוד דדינא דקאמר לא נהיר' מי שנתן חצי נכסיו לזה ולזה ח"נ אעפ"י שלא פי' המחצית הא' מי איכא למימר דלא זכו אלא פלגי נכסי הא ודאי לא אלא דכל הנכסים זכו ור' שמואל פי' דטעמא משום דכיון דאינו בזה אחר זה אף בבת א' אינו כדאמר רבא במס' קידושין והא בזה אחר זה אינו דאם נתן המחצית לזה א' נתן המחצית האחר לב' ודאי ל"ק דהא שייר בהו ה"ה נמי דבבת א' לא קנו ואינו מחוור משום דהא משכחת לה בזה א"ז כגון שמכר מתחלה לאדם א' ואח"כ נתן המחצי' הא' לעבד ואי אמרת דטעמא משום דאיכא צד חד דאלו בזה אחר זה אף בבת אחת אינו וכדכתיב' א"כ שחרר חציו ומכר חציו למה נקט דהא איכא חד בצד דלא מהני בזה אחר זה וכגון שחרר חציו מתחלה והרמב"ן פי' דטעמא כשאמר חצי חצי דלא קני מ"ה שאין עצמו בכלל ח"נ לפי שהנותן ח"נ לחברו אינו נוטל חצי בכל כאלו וכאלו דכל שדה ושדה אלא שמין את הנכסים ונוטל חציין ונוטל כחוש הלכך זה שכתב לו רבו ח"נ אין עצמו בכל אותו חצי והלכך לא עשו ולא כלום ע"כ בכולו הא לא שייר לעצמו ולגמרי נתרוקן זכותו מהם ומכל הנכסי' וזה הפי' יהיה נכון אם הדין שנתן אמת והח' ר' יצחק הלוי בן אחיו של רבי נר"ו פי' דהיינו טעמא דח"ח לא קנה משום דכשנתן לזה ח"נ ולזה ח"נ זכה בא' במחציתו ונעשה כאלו חציו עבד וחציו ב"ח ואיהו נתן נכסיו למי שחציו עבד וחציו ב"ח וצד עבד שבו אינו יכול לזכות נמנא כשנתן לא' מחצי חברו לא זכה אלא ברביע והרביע הא' נשאר לבדו וכן באידך וכיון שכן הוי שיור ולפי' לא קנו אבל כשאמר כלו אינו משייר כלום לעצמו ומה שנותן לצד חי' הוא נותן ונתרוקן זכותו לגמרו וזה נכון:
והא מדקתני סופא ואם אמר ח"ח לא קנו מכלל דריש' דאמר כל ה"ה נמי דלמ"ק קשיא ויכול לומר לו ולטעמיך מי ניחא אלא דאורחא דתלמוד' במקצת מקומות דיכול לומר ולטעמיך ולא א"ל בשטר א' מאי לרבו' לעשות לו גט חירות אבעי' להו מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה ולא אפשיט' הכא ומיהו בפרק המבי' אשם תלוי בכריתות אסוק' דת"ק דפליג עליה דרשב"ג ס' מעוכב ג"ש אוכל בתרומה וכדאית' התם: