אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף מ.

דף לט:

מי שאמר בשעת מיתתו כ' שפחתי לא ישתעבדו בה לאחר מותו כופין את היורשין וכותבין לה גט שחרור פי' משום דאיהו סבר דבהאי לישנא פקע קנין מעשה ידיה דאיהי ס' דהוי לישנא דשחרור וכיון שכן ה"ל המפקיר עבדו ואמר לפניו ר' אמאי ור"א דלא דמי דהאי לישנא ל"מ לשון שחרור ולא שיצוה לבניו שיחרר אותה אלא שמצוה להם דלא ישתעבדו ומשום מצוה לקיים דברי המת הוא שאסורין להשתעבד בה אבל קנין מי' לא פקעה בהכי וכיון שכן ודאי בניהם עבדינן ואם כן אמאי כופין את היורשים לעשות לה גט שחרור ולפסול בניה דהויין עבדים לכל. ודאי לכ"ע היכא שפקע מ"י כופין את היורשים משום דבניה לא היו עבדים אע"פ שאין לה גט יו':

ההוא דיסקרתא דעבדי דאיזדבן לאין יהודי כלו מרוותא בתראי אתו לקמיה דרבינא א"ל אילו אהדרו אדני מרוותה קמאי פי' משום דאין יהודי לא קנה קנין אסור שבהם ונשאר אצל הבעלים הראשונים ובניהם ירשו אותו דקס"ד דרבינא דאיסור לבריה מורית והלכך כתבי להו אינון גיטא דחירות ונפקי לחי' וקי"ל כרבינא ודלא כאמימר דאמר דהמפקיר עבדו ומת אין לו תקנה משום דאיסורא לבריה לא מורית אנן קים לן בינוקא דמקרבא דעתיה לגבי זוזי מוקמינן ליה אפוטרופס ומקרקש ליה זוזי וכתיב ליה גיטא דחי' על שמיה וכתב רש"י דקטן זה הגיע לעונת הפעוטות דממכרו ממכר לאחרים כמטלטלין ועבדא במטלטלין דמי ומקרקש ליה בזוזי כדי שישתחרר מדעת עצמו ואפוטרו' אינו אלא לענין לעיין בתקנתו ולשומו בדמים מעולים ואינו נכון דאע"פ שאמר דממכרו ממכר במטלטלין משום כדי חייו אינו בר שילוח דהלא גט עבד כאשה ואפילו גבי חליצה קי"ל דפסול ואינו פוסל ור"י הזקן פי' דאפוטרופוס שמוציאו לחי' דקי"ל כמ"ד דכסף גומר דמוכרו לעצמו כר' דאמר הכי לעיל וכל עיקר לא כתבינן גיטא ע"ש דיניקא אלא כדי שלא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה אי נמי לההוא פי' דפי' לעיל גבי גזברים דאין מוציאין לחירו' משום שמא יטעו אפשר דאתיא כרבנן והכא לא חששו להכי משום דכיון דמדינא מוציאין הם העמידוהו אדינא והיינו דאמר כאשר עשה כן יעשה לו גמולי ישיב בראשו והאי לישנא משמע בכל דוכתא דדינא הוא דאי לא הוה א' הוא עשה שלא כהוגן יעשה לו שלא כהוגן:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה