אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף לט:

דף לט.

ת"ל והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה אורכה כל הפרשה כולה ללא חופשה. וה"ק קרא והפדה לא נפדתה או נפדתה וחופשה ל"נ לה בקורת תהיה דאין לה תקנה אלא בשטר:

ולא הוא אלא משום דה"ל כליו של מקנה איכא מאן דמפ' דלאו למימרא דאלו הוי כליו של מקנה דקני מדין חליפין דהא עבד כנעני אינו קונה עצמו בחליפין וכדמשמ' התם בקדושין מדאמ' ארישא דמתני' דעבד כנעני נקנה בכסף תצא בכסף אף בחלי' אבל אינו קונה עצמו בחליפין והכא ה"ק משום דה"ל כליו של מקנה אבל אם היה כליו של קונה היה קונה עצמו ולא מדין חליפין אלא מדין דמים והאי דנקט משום דהו"ל כליו של מקנה משום דה"ל כלי נקטה בהכי והרי הוא כאלו אמר ולא היא אלא משום דה"ל ממונו של מקנה הא אלו היה ממונו של קונה קנה ונר' דמאן דחזא טעה דהא דאמרינן התם הילך מנה ואתקדש אני לך מקודשת באדם חשוב ואיהו ס' דלא בעינן אדם חשוב כן פירש הרמב"ן:

אבל החכם רבי פנחס הלוי פי' כפשטה ואמר דטעמא משום דה"ל א כליו של מקנה הא אלו היה כליו של קונה היה קינה מדין חליפין דעבד כנעני קונה עצמו בחליפין כי היכי דנקנה בחליפין וכ"כ רש"י ואע"ג דהתם מייתי לה מרישא ולא מסיפא משום דהתם כיון דאשמועינן ברישא דחליפין כדמי' לא אצטריך לאשמועינן בסיפא ואפשר דמאן דחזא דטע' משום דס"ל כמאן דאמר התם דכליו של מקנה דפלוגתא הוא התם בב"מ אמר רנב"י הב"ע דא"ל צאי בו והתקדשי בו פי' היכא דקדשה סתם ודאי הוי הודאה דהוציאה לחירות דאי לא עביד איסורא אבל הכא כשבא להוציאה עכשיו בשטר קדושין זה דא"ל הילך שטר קדושין זה לצאת בו ולהתקדש בו דר"מ ס' יש בלשון הזה הכתוב בשטר לשון שחרור וה"ק הרי את מקודשת בקדושת ישראל ותהיה לו ור' סברי אין בלשון הזה לשון שחרור דלא משמע אלא קדושין לחוד:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה