אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף לה:

דף לה.

אבל נשאת אין מתירין אותה משום דמפר לה בעל. ואק"ל ומאי קושיא נביא מאותו המון שאסרה עליה וניתן לה ונר' אם יאכלנו בשלמ' גבי חכם לא אפשר בהכי משום דהוא עיקר הנדר מעקרו אבל בטל לא עקר אלא מגז גייז וי"ל דהא לא ניחא להו דאפשר דלא חייש לאיסור לשנותו אבל אם תעמוד באיסור כל ימיה חיישא ולא תשקר בנדרה

וליחוש דילמ' אזלה לגבי חכם ושרי לה קסבר צריך לפרוט. את הנדר ואק"ל ותיפוק לן משום דהנשבע לחברו בפניו אין מתירין אותו אלא בפניו וכדאמרינן בסוטה גבי שבועה דאשבע נבוכד נצר לצדקיהו ור"ת תי' דטעמ' משום דלכתחילה הוא דאין מתירין אבל בדיעבד אם נעשה מותר ואון תירוץ זה מספיק כל הצורך דאפי' הוי מ"מ להא ליכא למיחש דחכם לא מודקיק ליה ושמא אפשר לומר דכיון דאיהו ידע דאם עשה כן בדיעבד מותר מרמה אותו ויאמר לו שלא היה שם אדם בשעת הנדר והראב"ד והראב"ד השיב עליו ואמר שזה אינו אלא אף בדיעבד אינו מותר דהא בנדרים אמרי' בצדקיהו שהתירו שלא בפניו היינו דכתיב אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפר ואם איתא שהוא מותר הוא לא בזה ולא הפר אלא הם פשעו בדבר שהתירוהו וי"ל דכיון דאיכ' חלול ה' בזה הפר קרי' ליה אע"פ שלא עבר על שבועתו ויש מי שתירץ שלא נאמר זה אלא במי שנשבע להנאת חבירו כגון שבועת צדקיהו לנבוכדנצר ולאו כלום הוא דהא אמרינן בירושלמי טעמא מפני הבושה ומפני החשד:

והחכם הר' פנחס הלוי אחיו של רבינו נר"ו תירץ ואמר טעמא מאי אין מתירין לו אלא מפני החשד ואי אמרינן דאין צריך לפרוט את הנדר כדקס"ד אזלא לגבי חכם ותאמר לו נדרתי בפני ב' פ' ופ' ותליתי נדרי בדבר שבידי לקיימו וא"א לאותו פ' לידע אם עברתי על שבועתי אם לא בכי הא ודאי יתירה לה אפי' שלא בפניו דתו ליכא משו' חשד דאי אכלה פי' שאסרה עליה מהא ידעי חכמים אם עברה על נדרה אם לאו שמא לא נתקבלה מכתו' כלום לה איצטריך לטעמי' דצריך לפרוט את הנדר.

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה