אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף ל.

דף כט:

אמר שמואל לא שמא מתיא פי' משום דאין טענין טענות אונס בגיטין והכי קי"ל והכי מוכח בפ"ק דכתובות ומי' בממון טוענין טענת אונס ואומר רבינו דדוקא כשנתקיים התנאי מתוך האונס כגון האומר לחבירו שדי נתונה לך מעכשיו אם לא אבא מכאן ועד ל' יום ונתקיים התנאי שנאנס ולא בא בכי הא טוענין טענת אונס ומתנתו אינה מתנה אבל היכא שנתבטל התנאי מתוך האונס כגון שא"ל שדי נתונה לך מעכשו אם לא. אבא מכאן ועד ל' יום ונתבטל התנאי מתוך האונס שנאנס ובא בזה אין מתנתו מתנה וטוענים טענת אונס דמ"מ הרי בא ולא נתקיים התנאי וראיה לזה אצטליו ונתינה בע"כ ולמ"ד דלא שמה מתנה וכדמוכח לקמן בפ' מי שאחזו ובשמעתה קמייתא נאריך בזה בס"ד אמר רב יוסף מי יהב לה תרקבא דדינרי ולא איספייא פי' ואע"פ שאין לו הוי גט דאין טוענין טענת אונס בגטין ולאידך לישנא תרקבא דדינרי איבעי ליה למתנה לה הא אין לו אלא הא פייסה כלומר דמה שבידו לפייס ולא פייסה וכיון ושכן אינו גט ואנוס הוא וטוענין טענת אונס בגטין ומי' לא קי"ל הכי וכדפרי' וכתב הרמב"ן דמהא שמעי' דבממון טוענין טענת אונס מאן דמקבל עליה ל חבריה לפיוסי לפ' שיעשה כך וכך ויקנוס עצמו בזה במנה או במאתי' והלך ופייסו ולא אפייס פטור דהא פייסיה במה שיכול לפייס ודוקא דאמר האיש לישנא אבל אי מחויב עצמו במעכשו שיתן לו ר' אם פ' לא עשה כך וכך ואינו עושה דבר פשוט הוא שהוא חיוב ואינו דומה למ"ש:

מתני' המלוה מעות את הכהן ואת הלוי להיות מפרי' עליהן מחלקן פי' בירוש' דוקא במלוהו עכשיו ומשום תקנת הכהן או לוי שימצא מי שילוהו אבל אם הלוהו כבר לא דהא ודאי אינו מן הדין אלא משום תקנת דלמ"ד בגמ' דמדברי כהונה ולויה עסקינן מ"מ אינם זוכים בפי' מן הדין אלא דרבנן עשאום כזוכים ומשום תקנת ואפילו לשמואל דמוקי לה במזכה להן ע"י אחר אינה תקנה שעשאוהו זוכה אפילו בצווח לבסוף שישמע שזיכהו לו ע"י פ' מש"כ בעלמא כשמוכין לאחר אם אינו רוצה לזכות אינו זוכה אבל כאן כיון שקבל מתחלה ונתרצה בכך זוכה הוא בע"כ ואינו יכול לחזור בו ולומר איני רוצה שיזכה לי ע"י אחר א"נ דמדינא הוא כיון שיזכה לו ע"י אחר אחר אינו בדין שאותו אחר יחזירם לו משום מקנה אמ' שיהא יכול להחזירם לו אבל קודם לכן אמרי' בגמרא דכהן יכול לחזור בו ודוקא כשיחזי' לו מעותיו אבל אם לא יחזיר לו מעותיו לא ואע"פי שלא הפרישן ולא זכה אדם בעבורו אינו יכול לומר איני רוצה שיזכה אדם בעבורי דע"כ זוכה בו כיון שקבל מתחלה בהכי אח"כ מחזיר לו מעותיו: מת צריך ליטול רשות מן היורשים פי' דבאיהו גופיה סמכי' דלא הדר ביה וקאים בהימנותיה אבל ביורשים לא ואי הדרי בהו יורשים אובד ישראל מעותיו אבל אם איהו גופיה חזר בו לא אבד וכדפרי' והא דאמרי' דמת צריך ליטול רשות מן היורשים פי' בירושלמי דדוק' בכהן ולוי שהם זוכין במתנה מכח אביהן וכירוש' דמי אבל לו לא דעני אינו זוכה במתנות עניים מכח אביו אלא מחמת שהוא עני וכך אמרו שם אין עני נחלק ואם הלוויין בפני ב"ד א"צ ליטול רשות מן היורשי' ואפילו לעני מהני וכדאמרינן בגמרא גמרא ופסק עמו בשעת הזול פשי' פי' דלא משמע להו דמשום סיפא קאמר דא"כ הכי הול"ל ולא פסק עמהם בשעת הזול אין בו משום רבית ומש"ה משמע להו דתרי מילי נינהו ואין בו משום רבית מאי טעמא דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי אין בו משו' רבינו ומהא שמעי' דהלואו' מותרו' דכיון דאילו מפסידין תפסד הדבר לבעל הפקדון מותר וכזבני הוא ואין שביעי משמטתו ולא קרי ביה לא יגוש שהרי אם ורצה כהן שלא לחזור בו לעולם לא יבא החוב לידי נגישה שהרי הפי' בידו הם ואם נשתדפו שדותיו הרי אין חייב לו כלום ואיבד את מעותיו שע"ד כן הלוה לו אמר רב פפא ל"א אלא ב"ה בי אבל כהן מה שמפרש"י בזה אינו מחוור והנכון מה שפירש הראב"ד שפי' כי (הטעם משום דכך התנה מתחלה עמו שאם פי' בשדהו שלא יחזור לו כלום וזה כעין מתנה היא וכיון שזכה הלה היאך יכול לחזור בו אבל כהן בב"ה אם בא לחזור חוזר שהרי ב"ה אע"פ שנתן מעות מ"מ לא משך פי' ותנן נתן לו מעות ולא משך ממנו פי' יכול לחזור בו ואף על גב דהתם שניהם יכולים לחזור בהם הא פרישנ' הכא דבהא אינו יכול לחזור בו וההי' לא מייתי'. לדמותה להא לגמרי אלא לגמר דכהן יכול לחזור בו שהוא כמוכר גמור וב"ה לאחר עדיין במקחו שהרי לא ראו פי' מעולם: ק) המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ומתו מפריש עליהן בחזקת אותו השבט דכהן דבב"ד הוא אלימא מלתא דב"ד ואפי' נטילת רשות לא בעי דהא אפי' בעני מהני ובעני הא פרישנא במתני' דלא מהני נטילת רשות וכדפרי' בירושלמי ואמר טעמא משום דאין עני נחלק ורבנן תקנו הכי משום דמסתמ' ניחא להו לעניים כדי שימצאו מי שילוה אותם ודוקא בב"ד אבל שלא בב"ד לא ומיהו אפילו בב"ד אם רצה לחזור בו נראה שיכול לחזור בו כיון דלא מפסיד מעותיו אבל ביורשים דיפסיד מעותיו אינן יכולין לחזור בהן ואפילו אם רצו להחזיר לו מעותיו שאין יכולין לחזור בהן דכיון דמן הדין אם באו לחזור אינו יכול לכופן להחזיר לו מעותיו אף הוא אינו בדין שיהא חוזר בו אם כשירצו להחזיר לו מעתיו

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה