אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף יט.

דף יח:

מתני' קנקנתום פרש"י שזה הנקרא דרמינט בלעז ולפ"ז יהא אסור להטיל אינדרמינט בתוך דיו של ס"ת שהרי הוא מתקיים וכדאמ' במס' סוטה וכי מטילין קנטנטור לתוך הגט והתורה אמרה ומחה כתב שהוא יכול למחות ורבינו פי' שהוא בל ערבי אלגנדאל ובלשון לעז וידריאול ומש"ה אומר ר"ת דמותר להטיל אברומינט לתוך דיו של ס"ת שלא אסרו אלא קנקנטור וזהו וידריאול וזה אינו שהרי הדיו שיש בו אדרמנט אינו נמוח ולפ"ז יהיו כולם אסורין ומה שנהגו עכשיו להטיל קנקנטום לתוך דיו ס"ת אפשר דס"ל דלא אמר אלא בפ' סוטה שבמקדש אבל בס"ת מותר להטיל קנקנטום בדיו. כתב במי טריא ואפצא כשר מכאן היה אומר ר"ת דאין כותבין ס"ת בדיו שלנו שהוא של עפצים דהוא לאו דיו הוא אלא מי עפצא ואנן דס"ת דיו בעינן כדמוכח בפרק הקומץ במנחות ועוד דהא אמרינן דנדה בליקוטרא דדיו ואטוי ליה ודיו שלנו לא עביד קוטרא ועוד דבשבת אמרינן דכל העשנים יפים לדיו ובדיו שלנו אין משימים בו עשן לפי' היה אומר כרב דאין כותבין ס"ת אלא בדיו שנעשה בעץ שקורין אלידראן וההוא נעשה קורט ונעשה בעשן וזה אינו דסתם דיו היא של עפצים וכו' מרבי' הכא מכל דבר המתקיים מי עפצים היינו מים שנשורו בתוכו העפצים בלא בישול ההוא נקרא מי אפצא דאינו דיו עד שנתבשל אבל אחר שנתבשל נקרא דיו ואם מבשלין אותו הרבה נעשה קורט ומי שידע לעשותו כתיקונו משים בו עשן דיו ע"ג דיו סיקרא ע"ג סיקרא פטור דלאו מוחק ולאו כותב הוא דדיו ע"ג דיו בין ע"ג לח בין ע"ג יבש פטור דלאו כלום הוא ולא כתיבה היא ואתיא אליבא דרבנן אבל ודאי לר"י כתב הוא וכדאמ' לקמ' כתב הגט שלא לשמה והעביר עליו קולמוסי לשמה באנו למחלוקת ר"י ורבנן ולר"י לח ע"ג יבש הוי כתב וכדאמ' לקמן אזכרות שנכתבו שלא לשמה להעביר עלייהו קולמוס ולכשירינהו לפ"י והתם דלח ע"ג יבש הוא ולא תימא דוקא לענין מצוה מהני אבל לענין שבת לא הוי כתב דאפילו לענין שבת הוי כתב לר"י וכדתנן בפרק הבונה כתב ע"ג כתב פטור ואמר' מאן תנא דלא כר"י דאי הא אמר כתב עליון כתב ואי ק"ל ולרב אחא בר יעקב דאמר לקמן דע"כ לא אמרי רבנן הכא אלא משום דבעי' זה אלי ואנוהו אבל בעלמא כתב עליון כתב מתני' דקת' דכתב ע"ג כתב פסול כמאן איכא למי' דאיהו מוקי לה בסוקר' ע"ג דיו וד"ה דלר"מ אינו חייב מ' וכתב דאף מאן דמחייב אינו מחייב אלא משוה מוחק א"נ אפשר לו' דאיהו סבר דהתם הוא משום לשמה אבל בשבת דמלאכ' מחשבת אסרה תורה כל שנכתב כבר חשיב:

אמר רב עדים שאינם יודעים לחתום מקרעי' להם עור חלק וממלאים את הקרעים דיו ואצ"ל שרושמין להם בבוא וברוק וה"מ בגטין אבל בשאר שטרות לא אא"כ ידעי לקרות ולחתום כרש"בג דאמר הכי לקמן וקי"ל כוותיה ומי' לקרות אדם חשוב בספרא דדייני ל"צ כדאמר' ה"נ אחר כי ה"נ ספרא דייני ואנשי אחריני לא ואפש' דהיינו דוקא בשטרות אבל בגטין דלאו הכי קורין לפניה' שחותמין משום תקנה והא דקרו קמיה דר"א וחתי' וקמיה דר"נ וחתים לא הוי כעד מפי עד דהא הוא מעשה חזא אלא שסומך על אלו שהמעשה הוא נעשה עד עליו שהוא כתוב בשטר זה וכל היכא שיהא לבו בטוח' דלא משקרי דמהמני ליה יכול לסמוך עליהם הרמב"ן:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה