ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף יב.
המקדיש ידי עבדו אותו עבד לוה ואוכל ועושה ופורע פי', מדקאמר לוה ואוכל משמע דאינו יכול לזון ממעשה ידיו לפי שהן הקדש אלא ע"י הלואה שפורע לבסוף דפחות פחות מש"פ וא"ת כיון דס"ד דיכול הרב לומר לעבד עשה עמי כו' לימא ליה הקדש ה"נ וי"ל דפשיטא לן דהקדש גופיה ניחא ליה כי היכי דלא לימות עבדו אבל במסקנא דאסיקנא דמעלה לו מזונות ולוה ואוכל להעדפה ק' ליה ואסיקנא דאפ"ה ניחא ליה דלישבח עבדו בפחות פתות מש"פ וק"ל דהא תנן בכריתות דצירף את המעלה לזמן מרובה ורש"י פי' התם הוא בשכרו חל עליו הקדש אבל הכא לחול הקדש לכתחלה אינו חל בפחות מש"פ וזה אינו דא"כ כי מנינן התם בהזהב ה' פרוטות הן לעני האי נמי ולתני שש אלא י"ל דשאני הכא דהאי גברא מעשה ידיו הוא דהקדיש ואין במשמע לשון זה פחות מש"פ אבל בודאי דמקדיש בפחות פחו' מש"פ קדוש דהקדש חל אפילו על פחות מש"פ