פרק ז · אות ט
ט וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל חֶלְקַת הַשָֹּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר, אִם תִּגְאַל גְּאָל (רות ד, ג ד), לַגּוֹאֵל אָמַר (רות ד, ד): וְאִם לֹא יִגְאַל, לְבֵית דִּין אָמַר. הַגִּידָה לִי וְאֵדְעָה, שֶׁא תֹאמַר יֵשׁ לִי אִשָּׁה וְיֵשׁ לִי בָנִים הֲרֵינִי כּוֹנְסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתִי עַל מְנָת שֶׁלֹא אֶזָּקֵק לָהּ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַגּוֹאֵל כֵּן, אָמַר וַדַּאי דְּהִיא אֲזַלַת רוּת.