פרק ז · אות ח
ח וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וגו' (רות ד, ב), אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מִיכָּן שֶׁאֵין רְשׁוּת לַקָּטָן לֵישֵׁב עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַגָּדוֹל רְשׁוּת. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, מִיכָּן לְבַיִת זֶה שֶׁהֵן מְמַנִּין זְקֵנִים בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁלָּהֶן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִכָּאן לְבִרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי, לֹא סוֹף דָּבָר בָּחוּר לִבְתוּלָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַלְמָן לְאַלְמָנָה עַד שֶׁתִּהְיֶה בַּעֲשָׂרָה.