רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק נ · פסוק ג
שִׁבְעִים יוֹם. אַרְבָּעִים שֶׁל חֲנֻטָּה, וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל בְּכִי שֶׁעוֹשִׂין לְכָל אָדָם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּאַהֲרֹן וּבְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ (במדבר כ:כט; דברים לד:ח); אֲבָל אוֹתָם יַעֲשׂוּ אַחַר קְבוּרָה, אֲבָל לְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָשׂוּ קֹדֶם קְבוּרָה, כִּי חָנוּט הָיָה, וְכָל אוֹתָן הַיָּמִים בָּכוּ אוֹתוֹ הַמִּצְרִיִּים לִכְבוֹד יוֹסֵף. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא נשא כו): בָּכוּ אוֹתוֹ גַּם לִכְבוֹדוֹ, לְפִי שֶׁנִּפְסַק הָרָעָב בַּעֲבוּרוֹ.
סוף הספר