רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק נ
פסוק א
וַיִּפֹּל יוֹסֵף. וְכֵן אֶחָיו, אֶלָּא שֶׁהוּא הֵחֵל לְפִי גְדֻלָּתוֹ וּכְבוֹדוֹ.
פסוק ב
לַחֲנֹט. הוּא שֶׁחוֹנְטִים אֶת הַמֵּת בְּסַמִּים יְדוּעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ.
פסוק ג
שִׁבְעִים יוֹם. אַרְבָּעִים שֶׁל חֲנֻטָּה, וּשְׁלֹשִׁים שֶׁל בְּכִי שֶׁעוֹשִׂין לְכָל אָדָם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בְּאַהֲרֹן וּבְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ (במדבר כ:כט; דברים לד:ח); אֲבָל אוֹתָם יַעֲשׂוּ אַחַר קְבוּרָה, אֲבָל לְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָשׂוּ קֹדֶם קְבוּרָה, כִּי חָנוּט הָיָה, וְכָל אוֹתָן הַיָּמִים בָּכוּ אוֹתוֹ הַמִּצְרִיִּים לִכְבוֹד יוֹסֵף. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא נשא כו): בָּכוּ אוֹתוֹ גַּם לִכְבוֹדוֹ, לְפִי שֶׁנִּפְסַק הָרָעָב בַּעֲבוּרוֹ.
סוף הספר