רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק כט
וַיְצַו אוֹתָם. אַחַר שֶׁבֵּרְכָם, צִוָּה לָהֶם שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּקֶבֶר אֲבוֹתָיו; אַף עַל פִּי שֶׁצִּוָּה יוֹסֵף בָּזֶה, צִוָּה גַּם כֵּן שְׁאָר בָּנָיו, שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם זְרִיזִים בִּקְבוּרָתוֹ.
אֶל־אֲבֹתָי. כְּמוֹ עִם אֲבוֹתַי, וְכֵן ״וְאִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח״ (ויקרא יח:יח).
אֶל הַמְּעָרָה. כְּמוֹ בַּמְּעָרָה; ״וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת״ (שמות כה:כא), כְּמוֹ בָּאָרֹן.