רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק כה
מֵאֵל אָבִיךָ. בָּא אֵלֶיךָ זֶה הַכָּבוֹד, וְהוּא יַעְזְרֶךָּ. וְאֵת שַׁדַּי. וּמֵאֵת שַׁדַּי בָּא אֵלֶיךָ וְהוּא יְבָרְכֶךָּ. וּמֵ״ם מֵאֵל עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
וּבַמֶּה יְבָרֶכְךָ? שֶׁתִּהְיֶה אַרְצְךָ מְבֹרֶכֶת מִבִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל. וְהוּא הַטַּל וְהַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ.
וְכֵן יִתֵּן לְךָ בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה ״מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת״ (דברים לג:יג). וְאָמַר עַל הַמַּיִם שֶׁהֵם בְּבֶטֶן הָאָרֶץ כְּאִלּוּ הֵם רוֹבְצִים עַד בֹּא עִתָּם וְיֵצְאוּ, אוֹ עַל יְדֵי אָדָם אוֹ עַל יְדֵי מְטַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁאַרְצוֹ תִּהְיֶה מְלֻחְלַחַת מֵהַמַּיִם שֶׁתַּחַת הָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה יַבֶּשֶׁת לְאֶחָד מִן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים שֶׁיִּצְמְחוּ בָּהּ אֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁלֹּא יֵרֵד הַגֶּשֶׁם.
בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם. דַּעַת הַמְתַרְגֵּם יָדוּעַ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים בִּרְכוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁזְּכָרָם כָּפַל הָעִנְיָן לְחַזֵּק, כִּי הַשָּׁמַיִם בְּתִתָּם הַמָּטָר הֵם כְּמוֹ הַשָּׁדַיִם שֶׁנּוֹתְנִין הֶחָלָב, וְהָאָרֶץ בְּהוֹצִיאָהּ פֵּירוֹת הִיא כְּמוֹ הָרֶחֶם. וְאָבִי אֲדוֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שָׁדַיִם הַמֵּינִיקוֹת וָרָחַם הָאֵם, וְזָכַר אַחַר כֵּן בִּרְכֹת אָבִיךָ, כִּי שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה מְבָרְכִים הַיִּלּוּד, הָאָב וְהָאֵם וְהַמֵּינֶקֶת. וּלְפִי דַעְתִּי כִּי הוּא בִּרְכוֹת הַנּוֹלָדִים, וְהַהֶפֶךְ, ״רַחַם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקוֹת״ (הושע ט:יד).