רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק כד
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ. קַשְׁתָּם שֶׁהוֹשְׁמוּ חִצֵּיהֶם בָּם נִשְׁבְּרָה, אֲבָל קַשְׁתּוֹ יָשְׁבָה בְּמָקוֹם חָזָק עַד שֶׁעָלָה לְמַעְלָה.
וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו. וַיִּתְחַזְּקוּ זְרֹעֵי יָדָיו, כְּלוֹמַר הָיָה לוֹ כֹּחַ רַב לְהָשִׁיב גְּמוּלָם לְשׂוֹנְאָיו, וְכֵן ״מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר״ (שמואל ב ו:טז) עִנְיַן חֹזֶק, כִּי הַמְכַרְכֵּר מְחַזֵּק אֵזוֹר מָתְנָיו בְּעֵת רָקְדוֹ, וּמֵאַיִן בָּא לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה.
מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב. מִיַּד הָאֵל שֶׁהוּא אֲבִיר יַעֲקֹב, שֶׁחִזֵּק אוֹתוֹ וְלֹא נָמוֹטוּ פְּעָמָיו בְּכָל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו.
מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. מִשָּׁם, מִכְּבוֹד יוֹסֵף שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל רָעָה עַתָּה כָּל יִשְׂרָאֵל. וּלְפִי שֶׁהָאֶבֶן עֶצֶם חֲזָקָה וְגוּף אֶחָד כִּנָּה כָּל יִשְׂרָאֵל לְאֶבֶן, אוֹ לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עִקָּר בִּנְיַן הָעוֹלָם קְרָאָם אֶבֶן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. וְרַב סַעַדְיָה פֵּרֵשׁ בַּעֲרָבִי ״דִּיאַתִי״, פֵּרֵשׁ עֶצֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.