רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק כג
וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ. אִם דִּבֵּר זֶה עַל הֶעָבָר, אָמַר זֶה עַל פּוֹטִיפַר וְאִשְׁתּוֹ, עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲבָל לֹא עַל אֶחָיו, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁדִּבֵּר יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּגְנוּת בָּנָיו בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרְכָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר בִּגְנוּת רְאוּבֵן, עָשָׂה כֵן לָתֵת טַעַם לָמָּה נִטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹרָתוֹ, וְכֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, לָמָּה חִלְּקָם.
וַיְמָרְרֻהוּ. מֵרְרוּ חַיָּיו שֶׁנְּתָנוּהוּ בְּמַאֲסָר יוֹתֵר מִשְּׁנָתַיִם יָמִים, וְאָמַר בְּמִזְמוֹר ״עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ״ (תהלים קה:יח).
וָרֹבּוּ. הוֹרוּ בּוֹ חִצֵּיהֶם, וְהוּא מִפְּעָלֵי הַכֶּפֶל, וּבָא לְגִזְרַת פָּעוּל בְּשֵׁקֶל ״רוֹמּוּ מְעַט״ (איוב כד:כד).
וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. שְׂטָמוּהוּ חִנָּם אוֹתָם בַּעֲלֵי חִצִּים שֶׁהִלְשִׁינוּהוּ אֶל אֲדוֹנָיו, וְהַדְּבָרִים הָרָעִים כִּנָּה אוֹתָם בְּחִצִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קכ:ד) ״חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים״.