רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק כב
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף. הַסָּעִיף נִקְרָא בֵּן, לְפִי שֶׁהוּא תּוֹלֶדֶת הָאִילָן. יֹאמַר בֵּן שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר וְכִנָּה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה וְאָמַר פֹּרָת, וְאָמַר בָּנוֹת, וְאָמַר צָעֲדָה, לְפִי שֶׁהוּא הַסָּעִיף וְהִיא הַפֹּארָה שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וְכֵן אָמַר ״בִּסְעִפֹּתָיו קִנֵּנוּ״ (יחזקאל לא:ו) בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֶחְבְּשָׁה לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ״ (שמואל ב יט:כז) לְפִי שֶׁיִּקָּרֵא חֲמוֹר וְיִקָּרֵא בְּהֵמָה, וְכֵן ״שַׂלְמַת רֵעֲךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ (שמות כב:כה), לְפִי שֶׁיִּקָּרֵא שַׂלְמָה וּבֶגֶד, וְהַדּוֹמִים לָהֶם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר מִכְלוֹל. וּפֹרָת הַתָּי״ו בִּמְקוֹם הֵ״א, וְאָמַר לְזָכָר פֹּרֶה וּלִנְקֵבָה פֹּרָה, וּבָא הַתָּי״ו בִּמְקוֹם הֵ״א, כְּמוֹ ״וְקָרָאת אֶתְכֶם״ (דברים לא:כט) כְּמוֹ וְקָרְאָה.
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן. שֶׁלֹּא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְיִפְרֶה וְיִרְבֶּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ (תהלים א:ג), וְכֵן הָיוּ בְּנֵי יוֹסֵף רַבִּים, וְכָפַל הָעִנְיָן לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים.
בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר. וְאֵלֶּה שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הֵן הַפֹּארוֹת, יִגְדְּלוּ וְיַאֲרִכוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּעֲלוּ עַל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁמַּעֲלִין גֶּפֶן סוֹרַחַת עַל הַחוֹמָה.