אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק מט › פסוק יב

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק מט · פסוק יב

פסוק יא

חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. גַּם כֵּן דֶּרֶךְ הַפְלָגָה, כִּי פָּנָיו וְעֵינָיו יִהְיוּ אֲדוּמִים, וְאָמַר עֵינַיִם עַל הַמַּרְאֶה, כְּמוֹ ״וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח״ (במדבר יא:ז).

וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב. מֵרֹב שְׁתִיַּת חָלָב יִהְיוּ הַשִּׁנַּיִם לְבָנִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שִׁנַּיִם שִׁנֵּי הַסֶּלַע יִהְיוּ לְבָנִים מֵחָלָב הָרְחֵלִים וְהָעִזִּים וְהַפָּרוֹת שֶׁיָּזוּב מִשַּׁדֵּיהֶן מֵרֹב חָלָב.

וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם פְּסוּקִים דֶּרֶךְ מָשָׁל, עַל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אָמַר אֹסְרִי לַגֶּפֶן, וְהַגֶּפֶן מָשָׁל עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״ (תהלים פ:ט) וְכֵן שֹׂרֵק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת״ (ירמיה ב:כא) וְכֵן יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ כִּי הַשּׂוֹרֵקָה הוּא הַטּוֹב שֶׁבַּגְּפָנִים עַד שֶׁאָמְרוּ כִּי הָעֲנָבִים שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵין בָּהֶם חַרְצָן.

וְאָמַר אֹסְרִי. כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְחַבֵּר בִּרְצוֹן הָאֵל מַלְכוּת יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְעָשִׂיתִים לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי״ (יחזקאל לז:יט). וְאָמַר לְשׁוֹן אוֹסֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר ״בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עֲוֹנוֹתָם״ (הושע י:י) שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל שְׁתֵּי הַמַּלְכוּת, כִּי הַחִבּוּר הַיָּפֶה שֶׁלֹּא יִפָּרֵד עִם הָאֲסִירָה וְהַקְּשִׁירָה. וְעִירֹה וּבְנִי אֲתֹנוֹת הוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת״ (זכריה ט:ט). וְאָמַר כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר עָלָיו גַּם כֵּן בְּמִזְמוֹר (מה:ב) ״רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב״, ״מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ״ שֶׁנֶּאֱמַר, בְּדֶרֶךְ מָשָׁל עַל הַחָכְמָה וְעַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּסֵפֶר (קהלת ט:ח) ״בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ לֹא יֶחְסָר״. וְאָמַר בַּיַּיִן, כִּי רֵיחַ הַיַּיִן טוֹב כּוֹלֵל בַּעֲלֵי הָרֵיחַ. וְכֵן אָמַר ״זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן״ (הושע יד:ח), לְפִיכָךְ אָמַר בַּיַּיִן בְּפַתַּח הַבֵּי״ת שֶׁמּוֹרֶה הַיְדִיעָה, כְּלוֹמַר הַיַּיִן הַיָּדוּעַ בָּרֵיחַ וּבַטַּעַם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן״, וְאָמַר ״וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב״ (שיר השירים ז:י). וְנֶאֱמַר עָלָיו זֶה כִּי הַשִּׂכְלִיּוֹת יַעַמְדוּ לוֹ בִּמְקוֹם הַחוּשִׁיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה׳, וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳, לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ, וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְגוֹ׳ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְגוֹ׳״ (ישעיהו יא:ב-ד). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּבְדַם עֲנָבִים, הִנֵּה זָכַר עַל כִּבּוּס הַמַּרְאֶה שֶׁנִּרְאֶה הַדָּבָר יָפֶה אַחַר הַכִּבּוּס, וְזָכַר הַיַּיִן עַל הָרֵיחַ וְהַכֹּל מְבֹאָר דֶּרֶךְ מָשָׁל.

וְאָמַר חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב. כְּבָר זָכַר הַיַּיִן לְעִנְיַן הָרֵיחַ וְזָכַר אוֹתוֹ הֵנָּה לְעִנְיַן הַמַּרְאֶה, וְאֵלֶּה שְׁתֵּי הַמַּרְאוֹת שֶׁזָּכַר שְׁתֵּיהֶם הַיָּפוֹת שֶׁבַּמַּרְאֶה, וְכֵן אָמַר ״זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם״ (איכה ד:ז) וְאָמַר ״דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם״ (שיר השירים ה:י) וּמַעֲלַת הַיַּיִן בְּמַרְאֵהוּ כְּשֶׁהוּא אָדֹם מַבְהִיק, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ״ (משלי כג:לא) וְהִנֵּה הוּא לָעֵינַיִם מַרְאֵהוּ וּמַרְאֶה אַחֵר. וְכֵן הַלֹּבֶן הַצַּח מַבְהִיק מַרְאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״ (שמות כד:י) וּמִזַּכּוּת הַשָּׁמַיִם וּמִטָּהֳרָתָם יֵרָאוּ הַכּוֹכָבִים מֵאֲחוֹרָיו, וְכֵן הַסַּפִּיר מַרְאֶה מַרְאֶה אֶחָד מֵאֲחוֹרָיו. וּפֵרֵשׁ עֵינַיִם שְׁתֵּי מַרְאוֹת, וְכֵן פֵּרֵשׁ שִׁנַּיִם, וְהַשִּׁנַּיִם הֵם לְבָנוֹת מִכָּל הַגּוּף, וְכֵן שִׁבַּח אוֹתָם בְּלֹבֶן שֶׁאָמַר ״שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים״ (שיר השירים ו:ו) כִּי הָרְחֵלִים צַמְרָם לָבָן; וְגַם הֵם חֲזָקוֹת שֶׁאֵין עוֹמֵד קַיָּם בַּגּוּף לְאַחַר מִיתָה לְאֹרֶךְ יָמִים כְּמוֹ הַשִּׁנַּיִם, וְגַם עוֹמְדִים בְּלַבְנוּתָם לֹא יְשַׁנֵּם הָעַפְרוֹרִית, וְזָכַר שְׁתֵּי הַמַּרְאוֹת בִּלְשׁוֹן הַשְּׁנִיּוּת עֵינַיִם שִׁנַּיִם, וְהָאֶחָד מַגִּיד עַל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמָשָׁל עַל הַמָּשִׁיחַ כִּי מִיֹּשֶׁר מַעֲשָׂיו עַל הַשְּׁלֵמוּת יֵרָאֶה יֹשֶׁר לְבָבוֹ וְעֹצֶם כֹּחוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים וּבָעֶלְיוֹנִים עַד הַשָּׂגָתוֹ הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁיִּסְבֹּל הַשֵּׂכֶל בְּעוֹדוֹ בַּגּוּף. וְהִנֵּה יִהְיֶה תֹּכוֹ כְּבָרוֹ, וְיוֹתֵר. כִּי יִתְרוֹן פְּעֻלַּת הַשֵּׂכֶל עַל פְּעֻלַּת הַמַּעֲשֶׂה מְאֹד. וְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּרוּחַ נְבוּאָה שֶׁבָּאַתְהוּ כְּשֶׁקָּרָא לְבָנָיו, וְאָמַר לְכָל אֶחָד כְּפִי שֶׁהֶרְאַתְהוּ הַנְּבוּאָה.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה