רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מט · פסוק יא
אֹסְרִי לַגֶּפֶן. הַיּוֹ״ד נוֹסֶפֶת כְּיוֹ״ד ״שֹׁכְנִי סְנֶה״ (דברים לג:טז) וְהַדּוֹמִים, וְכֵן בְּנִי אֲתֹנוֹ הַיּוֹ״ד נוֹסֶפֶת וְכִפֵּל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְאָמַר לַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, כִּי לַשֹּׂרֵקָה הוּא כְּמוֹ לַגֶּפֶן, וּבְנִי אֲתֹנוֹ כְּמוֹ עִירֹה, וּבָזֶה סִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁבַח אֶרֶץ יְהוּדָה שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה וּדְשֵׁנָה עַד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יֶאֱסֹר חֲמוֹרוֹ לְגֶפֶן אֶחָד שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, כָּל כָּךְ יִהְיֶה עֲנָבִים רַבִּים בַּגֶּפֶן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁיִּטְעֹן חֲמוֹרוֹ מִגֶּפֶן אֶחָד, וְכֵן מֵרֹב הַיַּיִן אִם יִרְצֶה יְכַבֵּס בְּגָדָיו בְּיַיִן, וְכָפַל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְאָמַר וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, כִּי דַּם עֲנָבִים הוּא הַיַּיִן וְסוּתוֹ הוּא לְבוּשׁוֹ, וְכָל זֶה דֶּרֶךְ הַפְלָגָה.