רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מז · פסוק כט
וַיִּקְרְבוּ. שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כִּי קְרוֹבָה מִיתָתוֹ, כִּי רַבָּה חָלְשָׁתוֹ לְרֹב יְגִיעָתוֹ וּלְרֹב צָרוֹתָיו אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ, וּפָחַד שֶׁמָּא תְּבוֹאֵהוּ הַמִּיתָה פִּתְאֹם, וְצִוָּה לְיוֹסֵף שֶׁיִּשָּׂאֵהוּ מִמִּצְרַיִם וְיִקְבְּרֵהוּ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו.
שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. פֵּרַשְׁנוּהוּ בְּפָרָשַׁת וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כד:ב).
חֶסֶד וֶאֱמֶת. הָאֱמֶת הוּא שֶׁחַיָּב לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וְהַחֶסֶד הוּא שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן לְקָבְרוֹ שָׁם.