אור ברסלב

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק מז

פרק מו

פסוק ב

וּמִקְצֵה אֶחָיו. אַחַר שֶׁהִגִּיד לְפַרְעֹה, שָׁלַח לְאֶחָיו וְלָקַח מֵהֶם חֲמִשָּׁה הַפְּחוּתִים מֵהֶם אוֹ הַגְּדוֹלִים מֵהֶם. כִּי מַחֲלֹקֶת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב.; בראשית רבה צה:ד) וְכָל הָעִנְיָן מְבֹאָר.

פסוק ו

אַנְשֵׁי־חַיִל. בְּעִנְיַן הַמִּקְנֶה.

פסוק ז

וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ הַנִּכְנָסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְכֵן ״כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ״ (מלכים ב ד:כט). וְאֵינִי מוֹצֵא טַעַם לְסִפּוּר הַזֶּה לָמָּה נִכְתַּב.

פסוק ט

יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי. הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁגַּרְתִּי הֵנָּה וָהֵנָּה עַד כֹּה הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וְהָיוּ מְעַט וְרָעִים, כִּי בְּצָרָה הָיִיתִי כָּל הַיָּמִים שֶׁחָיִיתִי עַד הֵנָּה, זֶהוּ שֶׁאָמַר רָעִים, אֲבָל מְעַט הֵיאַךְ יָדַע עֲדַיִן כַּמָּה יִחְיֶה? אֶלָּא מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁמְּצָאוּהוּ הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ חָלְשׁוֹ וְיָדַע כִּי לֹא יוּכַל לִחְיוֹת עוֹד אֶלָּא מְעַט.

וְלֹא הִשִּׂיגוּ. לֹא בְּטוֹבָה וְלֹא בְּשָׁנִים.

פסוק יא

וַיּוֹשֵׁב. הֱשִׁיבָם בְּגֹשֶׁן וְנָתַן לָהֶם אֲחֻזָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.

בְּמֵיטַב הָאָרֶץ. שֶׁהוּא רַעְמְסֵס וְהוּא קָרוֹב לְגֹשֶׁן כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, כִּי בְּלֹא רְשׁוּתוֹ לֹא הָיָה נוֹתֵן לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ רְשׁוּת לָתֵת לַאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי שָׂמָהוּ פַרְעֹה אָדוֹן לְכָל מִצְרַיִם, לְאֶחָיו לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּלֹא רְשׁוּת פַּרְעֹה, מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר.

פסוק יב

וַיְכַלְכֵּל... לֶחֶם לְפִי הַטָּף. אוֹכֵל שָׁם בְּפִיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאוֹכְלִים וּמְפָרְפְרִים הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְפָרֵר (פסחים י). וְאוֹמְרִים בְּמָשָׁל, רֶקֶב הַמָּעוֹת הַבִּנְיָן וְרֶקֶב הַלֶּחֶם הַטָּף.

פסוק יג

וַתֵּלַהּ. עִנְיַן שִׁגָּעוֹן, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָב יִשְׁתַּגַּע הָאָדָם. וְכֵן בְּהִכָּפֵל הַפֵּ״א ״כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים״ (משלי כו:יח).

פסוק יד

וַיְלַקֵּט. זֶה הָיָה בִּקְצֵה שְׁתֵּי הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנִים וּבִשְׁאָר שְׁנֵי הָרָעָב, כִּי בִּתְחִלָּתָם אָכְלוּ מִמַּה שֶׁנּוֹתַר לָהֶם בִּשְׁנֵי הַשֶּׂבַע, וְאַחַר כֵּן קָנוּ בְּכַסְפָּם הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים וּבָהֶם תַּם הַכֶּסֶף, וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית מִן הָרִאשׁוֹנִים בָּא יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יוֹסֵף ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב וְגוֹ׳״ (בראשית מה:ו).

וַיָּבֵא יוֹסֵף. לְהוֹדִיעַ אֲמוּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, כִּי הָיָה יָכוֹל לִגְנֹז הַכֶּסֶף בְּבֵיתוֹ, כִּי לֹא מְחַשֵּׁב פַּרְעֹה עִמּוֹ, כִּי יָדַע כִּי נֶאֱמָן הוּא, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא הָיָה שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִן הַחֲשָׁד, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בָּא לוֹ הַכֶּסֶף הָיָה מְבִיאוֹ בֵּיתָה פַרְעֹה.

פסוק טו

וַיָּבֹאוּ כָל־מִצְרַיִם. וְאֶרֶץ כְּנַעַן הָלְכוּ לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וְזֶה הָיָה בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וַיְנַהֲלֵם יוֹסֵף בְּמִקְנֶה בַּשָּׁנָה הַהִיא וּבַשְּׁנִיָּה לָהּ שֶׁהִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית נָתַן לָהֶם בְּאַדְמָתָם מַה שֶּׁאָכְלוּ בַּשָּׁנָה הַהִיא וּמַה שֶּׁזָּרְעוּ כְּדֵי לִקְצֹר בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, כִּי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלְמוּ יְמֵי הָרָעָב, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ פָּסַק הָרָעָב בִּזְכוּתוֹ וְעָלָה נִילוּס וְהִשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ (תנחומא) וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה״ (בראשית מז:ז), אֲבָל יֵשׁ לִתְמֹהַּ לְדִבְרֵיהֶם אִם אֵלֶּה הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ, מָתַי תַּם הַכֶּסֶף שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר כִּי בַּשָּׁנָה הַהִיא נִהֲלָם בְּמִקְנֶה, וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרָה בְּאַדְמָתָם.

פסוק יט

לָמָּה נָמוּת וְגוֹ׳ גַּם אַדְמָתֵנוּ. שֶׁהָאֲדָמָה שֶׁהִיא שׁוֹמֵמָה הִיא כְּמוֹ מֵתָה, וְכֵן אָמַר לֹא תֵשָׁם.

פסוק כא

וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נַחֲלָתָם בְּחֶזְקָתָם הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא לְכָל אֶחָד נָתַן נַחֲלָה מֵחָדָשׁ, נַחֲלַת זֶה נָתַן לָזֶה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע כִּי מִפַּרְעֹה הָיְתָה לָהֶם נַחֲלָתָם וְנוֹתְנִים לוֹ הַחַמִישִׁית בְּכָל שָׁנָה.

פסוק כב

רַק. הַכֹּהֲנִים, כּוֹמְרֵי הַבָּמוֹת.

פסוק כד

וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם. הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת וְלַסּוּסִים וְלַחֲמוֹרִים.

וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַטַּף צְרִיכִים לְמַאֲכָל רַב מִפְּנֵי שֶׁהֵם אוֹכְלִים וּמְפַרְפְּרִים, לַכֹּל יַסְפִּיקוּ לָכֶם אַרְבַּע הַיָּדֹת, כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂבֵעָה רֹב הַשָּׁנִים, כִּי הַנָּהָר מַשְׁקֶה אוֹתָהּ וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְמָטָר. וְהַכֹּל מְבֹאָר.

פסוק כז

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל. דֶּרֶךְ כְּלָל, רוֹצֶה לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ. שֶׁקָּנוּ שָׁם אֲחֻזָּה לְבַד מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶם יוֹסֵף.

וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. בְּבָנִים וּבִנְכָסִים.

פסוק כח

שְׁבַע עֶשְׂרֵה. דָּרְשׁוּ בּוֹ: כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹסֵף בְּחֵיק יַעֲקֹב שְׁבַע עֶשְׂרֵה, כֵּן הָיָה יַעֲקֹב בְּחֵיק יוֹסֵף שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

פסוק כט

וַיִּקְרְבוּ. שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כִּי קְרוֹבָה מִיתָתוֹ, כִּי רַבָּה חָלְשָׁתוֹ לְרֹב יְגִיעָתוֹ וּלְרֹב צָרוֹתָיו אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ, וּפָחַד שֶׁמָּא תְּבוֹאֵהוּ הַמִּיתָה פִּתְאֹם, וְצִוָּה לְיוֹסֵף שֶׁיִּשָּׂאֵהוּ מִמִּצְרַיִם וְיִקְבְּרֵהוּ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו.

שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. פֵּרַשְׁנוּהוּ בְּפָרָשַׁת וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כד:ב).

חֶסֶד וֶאֱמֶת. הָאֱמֶת הוּא שֶׁחַיָּב לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וְהַחֶסֶד הוּא שֶׁיִּשָּׂאוּהוּ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן לְקָבְרוֹ שָׁם.

פסוק לא

הִשָּׁבְעָה לִי. הַשְּׁבוּעָה בִּסְתָם הִיא לָאֵל.

וַיִּשְׁתַּחוּ. הוֹדָה וְהִשְׁתַּחֲוָה לָאֵל.

עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּהּ אוֹ שׁוֹכֵב, הוֹדָה לָאֵל שֶׁזִּכָּהוּ וְהֶרְאָהוּ בְּנוֹ חַי אַחֲרֵי הַיֵּאוּשׁ, וְשֶׁהִבְטִיחוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ לִנְשָׂאוֹ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן וְלִקְבְּרוֹ שָׁם עִם אֲבוֹתָיו. וְטַעַם עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, פָּנָה כְּלַפֵּי הָרֹאשׁ לִכְבוֹד הָאֵל לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ שָׁם, וְהַמָּקוֹם הַמְכֻבָּד מִן הַמִּטָּה הוּא הָרֹאשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמְדוּ מִזֶּה (מגילה טז) כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה