רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מז · פסוק ט
יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי. הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁגַּרְתִּי הֵנָּה וָהֵנָּה עַד כֹּה הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וְהָיוּ מְעַט וְרָעִים, כִּי בְּצָרָה הָיִיתִי כָּל הַיָּמִים שֶׁחָיִיתִי עַד הֵנָּה, זֶהוּ שֶׁאָמַר רָעִים, אֲבָל מְעַט הֵיאַךְ יָדַע עֲדַיִן כַּמָּה יִחְיֶה? אֶלָּא מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁמְּצָאוּהוּ הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ חָלְשׁוֹ וְיָדַע כִּי לֹא יוּכַל לִחְיוֹת עוֹד אֶלָּא מְעַט.
וְלֹא הִשִּׂיגוּ. לֹא בְּטוֹבָה וְלֹא בְּשָׁנִים.