רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק מא · פסוק נו
וַיִּפְתַּח. פָּתַח אֶת כָּל אוֹצָרוֹת שֶׁבָּהֶם תְּבוּאָה.
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם. תְּחִלָּה מָכַר לָהֶם עַד שֶׁנּוֹדַע בָּאֲרָצוֹת כִּי בְּמִצְרַיִם תְּבוּאָה, וּמָכַר גַּם לָהֶם. וּלְשׁוֹן שֶׁבֶר מִבִּנְיַן הַקַּל נוֹפֵל עַל הַמּוֹכֵר וְעַל הַקּוֹנֶה, כִּי הַפְּעֻלָּה בָּזֶה עַל שֵׁם הַתְּבוּאָה שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁבֶר, לְפִי שֶׁהִיא שׁוֹבֶרֶת הָרָעָב, עַל דֶּרֶךְ ״יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם״ (תהלים קד:יא). וְהִנֵּה הַמּוֹכֵר נוֹתֵן הַשֶּׁבֶר וְהַקּוֹנֶה לוֹקֵחַ הַשֶּׁבֶר, וְהַפְּעֻלָּה עַל שְׁנֵיהֶם. אֲבָל בְּעִנְיַן הַפָּעוּל מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נוֹפֵל אֶלָּא עַל הַמּוֹכֵר, לְפִי שֶׁהַפְּעֻלָּה יוֹצֵאת מֵאִתּוֹ. וּבִנְיַן הִפְעִיל בְּרֹב הוּא יוֹצֵא.
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב. מִשֶּׁבָּאוּ לִקְנוֹת, לְפִיכָךְ אָמַר אַחֲרָיו ״וְכָל הָאָרֶץ״ (בראשית מא:נז), כִּי לְפִי שֶׁרַבּוּ הַקּוֹנִים חָזַק הָרָעָב בְּמִצְרַיִם, כִּי לֹא הָיוּ מוֹכְרִים לָהֶם אֶלָּא בְּצִמְצוּם מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ גַּם כֵּן לִמְכֹּר בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, וּמִפְּנֵי זְמַן הָרָעָב שֶׁיִּהְיֶה אָרֹךְ.