אור ברסלב

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק מא

פרק מ

פסוק א

וַיְהִי מִקֵּץ. מִסּוֹף שְׁנָתַיִם יָמִים שֶׁעָשָׂה פַּרְעֹה מִשְׁתֶּה הַזֶּה חָלַם זֶה הַחֲלוֹם.

וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַיְאֹר. סָמוּךְ עַל הַיְּאֹר, כְּמוֹ ״וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה״ (במדבר ב:כ) וְהַדּוֹמִים לוֹ. יִתְבָּרַךְ נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר סִבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת הָאֵלּוּ מִסִּבָּה לְסִבָּה עַד שֶׁיָּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לָגוּר שָׁם וּבָאוּ שָׁם בְּכָבוֹד וְהָיוּ שָׁם בְּכָבוֹד עַד שֶׁמֵּת יוֹסֵף מֶשֶׁךְ מֵאָה שָׁנָה עַד שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת וּבָאוּ יְמֵי הַשִּׁעְבּוּד. וְהַחֲלוֹם הָיָה מֵאֵת הָאֵל כִּדְמוּת נְבוּאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, ״וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ״ (תהילים קה:טז) וְכִי נִתְקַיֵּם הַחֲלוֹם כַּאֲשֶׁר פָּתַר יוֹסֵף, וְהַחֲלוֹם מְבֹאָר הַפִּתְרוֹן הָיָה לְכָל מֵבִין אֶלָּא שֶׁאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו כְּדֵי שֶׁיִּפְתְּרֵהוּ וְיַעֲלֶה לִגְדֻלָּה עַל יְדֵי הַפִּתְרוֹן, וְעַל כַּיּוֹצֵא זֶה נֶאֱמַר (ישעיה מד:כה) ״מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל״.

פסוק ב

מִן הַיְאֹר עֹלֹת. הָיָה זֶה מֵעִנְיַן הַפִּתְרוֹן, כִּי יְאוֹר מִצְרַיִם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ, וְהַפָּרוֹת הַדּוֹלוֹת דָּלוֹת הַתְּבוּאָה.

וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. כִּי מוֹצְאוֹת חָצִיר לָרֹב.

פסוק ג

וַתַּעֲמֹדְנָה. לֹא אָמַר וַתִּרְעֶינָה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת סְמוּכוֹת לָרִאשׁוֹנוֹת. כָּל זֶה מְבֹאָר הַפִּתְרוֹן.

פסוק ד

וַתֹּאכַלְנָה. וְזֶה עִנְיַן הַפִּתָּרוֹן, כִּי בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אָכְלוּ תְּבוּאוֹת שְׁנוֹת הַשֶּׁבַע.

פסוק ז

וַיִּקַץ פַּרְעֹה. יָקַץ בֵּין חֲלוֹם לַחֲלוֹם, שֶׁאִם הָיָה כֻּלּוֹ חֲלוֹם אֶחָד יִדְמֶה הָאַחֲרוֹן מוֹסִיף עִנְיָן עַל הָרִאשׁוֹן, אֲבָל כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת לֹא הוֹסִיף עִנְיַן הָאַחֲרוֹן עַל הָרִאשׁוֹן אֶלָּא שָׁנָה אוֹתוֹ לְעִנְיַן מְהִירוּת הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּישָׁן וְהִנֵּה חֲלוֹם״ (בראשית מא:ה), ״וַתִּבְלַעְנָה וְהִנֵּה חֲלוֹם״ (בראשית מא:ז). וְהִנֵּה הַחֲלוֹם נִשְׁלַם, וְלֹא חָלַם עוֹד אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.

פסוק ח

וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. נִשְׁבְּרָה רוּחוֹ מִדַּאֲגָתוֹ עַל הַחֲלוֹם, כִּי רָאָה חֲלוֹם עַל דֶּרֶךְ אַחַת וְהוּא חָלוּק בַּמַּרְאֶה וְנִבְהַל עַל פִּתְרוֹנוֹ.

וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא. קָרָא לָהֶם עַל יְדֵי שְׁלוּחִין.

וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם. מֵהֶם, כְּמוֹ ״הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר״ (בראשית מד:ד).

פסוק ט

אֶת־חֲטָאַי. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּסָר לְהַזְכִּיר אָדָם חֲטָאָיו שֶׁחָטָא אֶל הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו אַחַר שֶׁעָבְרָה עֵת הַסְּלִיחָה, עַתָּה אָמַר אֲנִי מַזְכִּיר אוֹתָם לְצֹרֶךְ הַמֶּלֶךְ.

פסוק י

אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים. אַף עַל פִּי שֶׁזָּכַר אֹתִי שָׁנָה עוֹד מִפְּנֵי הַדְּבָרִים, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ ״וְאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים״ (שופטים ט:יט) שֶׁשָּׁנָה אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם, וְכֵן ״וְאֵין אֲנִי וְאַחַי וּנְעָרַי וְגוֹ׳״ וְשָׁנָה ״אֵין אֲנַחְנוּ פֹּשְׁטִים בְּגָדֵינוּ״ (נחמיה ד:טז) מִפְּנֵי הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם.

פסוק יא

כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית מ:ה).

פסוק יב

וְשָׁם נַעַר. לְפִי שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת אוֹתָם בַּמִּשְׁמָר אָמַר כֵּן, וְאָמַר עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בַּעֲבוּרוֹ וְשֶׁיִּשְׁאָלוּהוּ, הַקּוֹרֵא אוֹתוֹ שָׁם בִּשְׁמוֹ.

אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ. חָסֵר לָמֶ״ד הַשִּׁמּוּשׁ, רוֹצֶה לוֹמַר לְאִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, כְּלוֹמַר לְכָל אֶחָד פָּתַר כְּעִנְיַן חֲלוֹמוֹ, זֶה לְמַשְׁקֶה וְזֶה לְמַאֲכָל.

פסוק יד

וַיְרִיצֻהוּ. הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ בִּמְרוּצָה מִשָּׁם, כִּי דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ.

וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו. כִּי אֵין לָבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן מְהֻדָּר בְּגוּפוֹ וּבִלְבוּשָׁיו.

פסוק טו

שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר. שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאַתָּה מֵבִין חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן.

תִּשְׁמַע. כְּמוֹ תָּבִין, וְכֵן ״גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ״ (דברים כח:מט).

פסוק טז

בִּלְעָדָי. זוּלָתִי, לִפְתֹּר אוֹתוֹ לְפִי שִׂכְלִי.

אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלוֹם. וְהוּא יְקִימֶנּוּ לְשָׁלוֹם לְךָ. וּפֵרֵשׁ יַעֲנֶה כְּמוֹ ״מַעֲנֵה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ״ (קהלת ה:יט) שֶׁיִּהְיֶה חָפֵץ וּמְכֻוָּן בִּשְׁלוֹם פַּרְעֹה, אוֹ שֶׁיָּשִׂים בְּפִי פִּתְרוֹנוֹ לִשְׁלוֹם פַּרְעֹה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ ״וּמֵה׳ מַעֲנֵה לָשׁוֹן״ (משלי טז:א).

פסוק יז

וַיְדַבֵּר. כְּבָר כָּתַבְנוּ כִּי בִּשְׁנוֹת אָדָם הַדְּבָרִים יוֹסִיף אוֹ יִגְרַע אוֹ יְשַׁנֶּה, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן אֶחָד, וְכֵן בְּסִפּוּר זֶה הַחֲלוֹם.

פסוק יט

וְרַקּוֹת בָּשָׂר. בְּרֵי״שׁ, שָׁרְשׁוֹ רָקַק מִן ״וּרְקִיקֵי מַצּוֹת״ (שמות כט:ב).

פסוק כ

הָרַקּוֹת. בְּרֵי״שׁ, כְּמוֹ ״רַקּוֹת בָּשָׂר״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.

פסוק כא

וְלֹא נוֹדַע. עַל זֶה אָמַר בַּפִּתָּרוֹן ״וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע״ (בראשית מא:לא).

פסוק כג

צְנֻמוֹת. לְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לט) ״פַּת צְנוּמָה בִּקְעָרָה״, וְכָל הַסִּפּוּר וְהַפִּתְרוֹן מְבֹאָר הוּא.

פסוק כז

הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת. בְּרֵי״שׁ מִן רָקָק כְּמוֹ הָאֲחֵרִים.

הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת. מִן ״וְהַבּוֹר רֵק״ (בראשית לז:כד).

פסוק כח

קַדְמָאָה (כה) הִגִּיד, תִּנְיָנָא (כח) הֶרְאָה, וְחַד פָּסִיק סִימָן ״מֵהַגִּיד אֶת הַמַּרְאָה״ (שמואל א ג:טו).

פסוק לב

וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם... פַּעֲמָיִם. אָמַר פַּעֲמַיִם אַחַר שֶׁאָמַר הִשָּׁנוֹת לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר.

פסוק לד

וְחִמֵּשׁ. יִקַּח אֶחָד מִן חֲמִשָּׁה.

פסוק לה

וְיִקְבְּצוּ. עַל הַחֲמִישִׁית אָמַר שֶׁיִּקְבְּצוּ כָּל הַחֲמִישִׁית שֶׁיִּקַּח פַּרְעֹה בְּשֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת, וְיִצְבְּרוּ כָּל הָאֹכֶל תַּחַת יַד־פַּרְעֹה בְּכָל עִיר וְעִיר וְיִהְיֶה שָׁמוּר לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, מִלְּבַד מַה שֶּׁיֶּאֱצֹר כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, וּבְכָל עִיר וְעִיר יִהְיוּ אוֹצָרוֹת לְפַרְעֹה שֶׁיִּצְבֹּר שָׁם כָּל הַחֲמִישִׁית שֶׁיִּקַּח בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.

פסוק לו

לְפִקָּדוֹן. יִהְיֶה לָכֶם כְּמוֹ פִּקָּדוֹן שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתוֹ לְעֵת הַצֹּרֶךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּקְנוּ אוֹתוֹ טוֹב יִהְיֶה לָהֶם שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתוֹ בָּר.

פסוק לז

וַיִּיטַב. הֵבִינוּ כִּי עֲצָתוֹ טוֹבָה, וְעַל הַפִּתְרוֹן הֶאֱמִינוּהוּ, כִּי רָאוּ כִּי קָרוֹב מְאֹד הַפִּתְרוֹן לַחֲלוֹם, וְעוֹד כִּי שָׁמְעוּ מִשַּׂר הַמַּשְׁקִים כִּי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם כֵּן הָיָה, וְעוֹד שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא אָמַר ״הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת״ (בראשית מא:כט).

פסוק לח

הֲנִמְצָא כָזֶה. הַנּוּ״ן לַמְדַבְּרִים, אָמַר, הוּא אָמַר שֶׁנָּשִׂים אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאָנָה נִמְצָא כָּמֹהוּ, כִּי חָכְמָתוֹ גְדוֹלָה מִכָּל הַחַרְטֻמִּים וְהַחֲכָמִים, הִנֵּה אֵין זֶה כִּי אִם רוּחַ אֱלֹהִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.

פסוק מ

יִשַּׁק. עִנְיַן נֶשֶׁק, כְּתַרְגּוּמוֹ.

הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. בִּדְבַר הַכִּסֵּא אֶהְיֶה גָּדוֹל מִמֶּךָּ.

פסוק מא

רְאֵה נָתַתִּי. רְאֵה כִּי הִמְשַׁלְתִּיךָ עָלֶיהָ, הַנְהִיגֶהָ כְּפִי שִׂכְלְךָ.

פסוק מב

וַיָּסַר הַטַּבַּעַת. הִיא אוֹת וְסִימָן לַמֶּמְשָׁלָה, וְיַחְתֹּם בָּהּ לַאֲשֶׁר יִרְצֶה.

פסוק מג

בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. בְּמִרְכֶּבֶת הַשַּׂר שֶׁהָיָה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ.

אַבְרֵךְ. הָאָלֶ״ף בִּמְקוֹם הֵ״א, וְהוּא מָקוֹר כְּמוֹ וְנָתוֹן אֹתוֹ. כְּלוֹמַר כָּל אֶחָד הָיָה אוֹמֵר זֶה רָאוּי לְתִתּוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

פסוק מד

אֲנִי פַרְעֹה. אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ, בְּלֹא רְשׁוּתְךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ לְכָל דָּבָר.

פסוק מה

צָפְנַת פַּעְנֵחַ. לְשׁוֹן מִצְרִי הוּא, כְּמוֹ שֶׁקָּרָא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְדָנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו שֵׁם בִּלְשׁוֹן אֲרָמִי (דניאל א:ז), וְהַמְפָרְשִׁים שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ תֵּמַהּ הוּא אֵיךְ קָרָא פַרְעֹה שֵׁם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

וַיֵּצֵא יוֹסֵף. יָצָא לְהַחֲזִיק בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ פַּרְעֹה.

פסוק מו

וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה. יָצָא מִלַּעֲמֹד לְפָנָיו תָּמִיד כִּשְׁאָר הַשָּׂרִים.

וַיַּעֲבֹר בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם. עַל עִנְיְנֵי הַמַּלְכוּת לִפְקֹד וְלַחְקֹר עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁפַּרְעֹה שָׂמָהוּ אָדוֹן עַל הַכֹּל.

פסוק מז

וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ. עָשְׂתָה הָאָרֶץ הַתְּבוּאָה לִקְמָצִים, כְּלוֹמַר מִגַּרְגַּר אֶחָד הוֹצִיאָה קְמָצִים רַבִּים.

פסוק מח

וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־אֹכֶל. פֵּרַשְׁנוּהוּ.

וַיִּתֶּן־אֹכֶל בֶּעָרִים. כִּי הָאוֹצָרוֹת עָשָׂה בֶּעָרִים וְלֹא בַּכְּפָרִים, וּמַה שֶּׁהָיָה מְקַבֵּץ מִן הַחֲמִשִּׁיּוֹת מִשְּׂדוֹת הַכְּפָרִים הָיָה נוֹתֵן בָּאוֹצָרוֹת בֶּעָרִים.

פסוק מט

כְּחוֹל הַיָּם. דֶּרֶךְ הַפְלָגָה.

פסוק נ

וּלְיוֹסֵף יֻלַּד. דֶּרֶךְ כְּלָל, וְאוּלַי תְּאוֹמִים נוֹלְדוּ, לְפִיכָךְ אָמַר יֻלַּד, כִּי נוֹלְדוּ בְּלֵידָה אַחַת.

שְׁנַת הָרָעָב. הָרִאשׁוֹנָה. וְאָמַר בְּטֶרֶם תָּבוֹא כִּי בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֶּׁבַע נוֹלְדוּ. וְהִנֵּה הָיָה יוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע כְּשֶׁנּוֹלְדוּ, וְהֵם הָיוּ בְּנֵי שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ מִזֶּה (תענית יא) שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנַת רַעֲבוֹן.

אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ אָסְנַת. לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ לוֹ מִמֶּנָּה.

פסוק נא

כִּי נַשַּׁנִי. כָּל כָּךְ נָתַן לִי ה׳ עֹשֶׁר וְכָבוֹד עַד כִּי הִשְׁכִּיחַנִי כָּל עֲמָלִי שֶׁהָיָה לִי מִשֶּׁנִּמְכַּרְתִּי, וְגַם כָּל בֵּית אָבִי הִשְׁכִּיחַנִי.

נַשַּׁנִי. הַפַּתָּ״ח בִּמְקוֹם חִירִיק עַל מִשְׁקַל צִוַּנִי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי שָׁרְשׁוֹ בְּשֶׁקֶל חַנַּנִי.

פסוק נב

בְּאֶרֶץ עָנְיִי. שֶׁהָיְתָה לִי מִתְּחִלָּה אֶרֶץ עָנְיִי, וְעַתָּה הִפְרַנִי הָאֵל בָּהּ בְּבָנִים וּבְעֹשֶׁר וּבְכָבוֹד.

פסוק נג

אֲשֶׁר הָיָה. דֶּרֶךְ כְּלָל.

פסוק נד

וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּכָל הָאֲרָצוֹת הַקְּרוֹבוֹת לְאֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם מֵאֲשֶׁר אָצַר כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ.

פסוק נה

וַתִּרְעַב. כִּי כָּלוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲשֶׁר אָצְרוּ, כִּי לֹא יָכְלוּ לֶאֱצֹר לְכָל שֶׁבַע הַשָּׁנִים מִפְּנֵי הַחֲמִישִׁית שֶׁנָּתְנוּ לְפַרְעֹה.

וַיִּצְעַק הָעָם. כִּי יָדְעוּ כִּי יוֹסֵף אָצַר אוֹצָרוֹת מִן הַחֲמִישִׁית, וּלְצֹרֶךְ הָעָם אָצְרוּ שֶׁיִּמְצְאוּ תְּבוּאָה לִקְנוֹת, לְפִיכָךְ צָעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה בַּעֲבוּר הַלָּחֶם.

פסוק נו

וַיִּפְתַּח. פָּתַח אֶת כָּל אוֹצָרוֹת שֶׁבָּהֶם תְּבוּאָה.

וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם. תְּחִלָּה מָכַר לָהֶם עַד שֶׁנּוֹדַע בָּאֲרָצוֹת כִּי בְּמִצְרַיִם תְּבוּאָה, וּמָכַר גַּם לָהֶם. וּלְשׁוֹן שֶׁבֶר מִבִּנְיַן הַקַּל נוֹפֵל עַל הַמּוֹכֵר וְעַל הַקּוֹנֶה, כִּי הַפְּעֻלָּה בָּזֶה עַל שֵׁם הַתְּבוּאָה שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁבֶר, לְפִי שֶׁהִיא שׁוֹבֶרֶת הָרָעָב, עַל דֶּרֶךְ ״יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם״ (תהלים קד:יא). וְהִנֵּה הַמּוֹכֵר נוֹתֵן הַשֶּׁבֶר וְהַקּוֹנֶה לוֹקֵחַ הַשֶּׁבֶר, וְהַפְּעֻלָּה עַל שְׁנֵיהֶם. אֲבָל בְּעִנְיַן הַפָּעוּל מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נוֹפֵל אֶלָּא עַל הַמּוֹכֵר, לְפִי שֶׁהַפְּעֻלָּה יוֹצֵאת מֵאִתּוֹ. וּבִנְיַן הִפְעִיל בְּרֹב הוּא יוֹצֵא.

וַיֶּחֱזַק הָרָעָב. מִשֶּׁבָּאוּ לִקְנוֹת, לְפִיכָךְ אָמַר אַחֲרָיו ״וְכָל הָאָרֶץ״ (בראשית מא:נז), כִּי לְפִי שֶׁרַבּוּ הַקּוֹנִים חָזַק הָרָעָב בְּמִצְרַיִם, כִּי לֹא הָיוּ מוֹכְרִים לָהֶם אֶלָּא בְּצִמְצוּם מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ גַּם כֵּן לִמְכֹּר בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, וּמִפְּנֵי זְמַן הָרָעָב שֶׁיִּהְיֶה אָרֹךְ.

פסוק נז

בָּאוּ לִשְׁבֹּר אֶל־יוֹסֵף. כְּמוֹ הֲפִיךְ: בָּאוּ אֶל־יוֹסֵף לִשְׁבֹּר.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה