רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לח · פסוק כה
הִיא מוּצֵאת. לֹא רָצְתָה לְפַרְסְמוֹ וְאַף כִּי הוֹצִיאָה לְהִשָּׂרֵף, לְפִיכָךְ לֹא אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ מֵחָמִי אֲנִי הָרָה אֶלָּא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י:) מוּטָב לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁהֲרֵי תָּמָר הָיְתָה מוּצֵאת לְהִשָּׂרֵף וְלֹא רָצְתָה לוֹמַר מֵחָמִי אֲנִי הָרָה, וּמַה שֶּׁאָמְרָה לוֹ בִּסְתָם אָמְרָה, וְאִם לֹא הָיָה מוֹדֶה יְהוּדָה הָיְתָה נִשְׂרֶפֶת.
וַתֹּאמֶר. אָמְרָה לְאוֹתוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אֶל חָמִיהָ שֶׁיֹּאמַר לִיהוּדָה הַכֶּר־נָא. בִּברֵאשִׁית רַבָּה (פה) תּוֹרָה מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה לִיהוּדָה: אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ ״הַכֶּר־נָא״ (בראשית לז:לב), חַיֶּיךָ שֶׁתֹּאמַר תָּמָר הַכֶּר־נָא.