רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לח · פסוק כד
כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. מִשְּׁלֹשׁ שֵׁם, וְהַכָּף כַּף הַשִּׁעוּר כְּכָ״ף ״כְּעֶשְׂרִים אִישׁ״ (שמואל א יד:יד), וְהַדּוֹמִים לוֹ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פה:י) סוּמְכוֹס אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר: מִנַּיִן שֶׁאֵין הָעוּבָּר נִכָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים? מִן הָכָא. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי: לֹא סוֹף דָּבָר שְׁלֹשָׁה שְׁלֵמִים, אֶלָּא חֲצִי רִאשׁוֹן וַחֲצִי אַחֲרוֹן וְכָל הָאֶמְצָעִי.
הוֹצִיאוּהָ. לִמְקוֹם שֶׁמּוֹצִיאִין הַנִּדּוֹנִין לִשְׂרֵפָה.
וְתִשָּׂרֵף. כִּי כְּפִי מַה שֶּׁהָיוּ נוֹהֲגִים הַיִּבּוּם, הָיְתָה לָהֶם שׁוֹמֶרֶת יָבָם כְּאִלּוּ הִיא אֵשֶׁת אִישׁ, וְהָיוּ דָּנָה דִּינָהּ לִשְׂרֵפָה אִם לֹא תִּזְכֶּה. אֲבָל לְחָמִיהָ לֹא הָיְתָה אֲסוּרָה אִם יִרְצֶה הוּא, כִּי אַחַר שֶׁהָיָה הַיִּבּוּם לְהָקִים זֶרַע לַמֵּת, שָׁוֶה הָיָה בְּעֵינֵיהֶם אֲבִי הַמֵּת אוֹ אָחִיו, כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ קְרוֹבִים לַמֵּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה הָאָח קוֹדֵם, לְפִיכָךְ פָּטְרָה תָּמָר עַצְמָהּ בִּיהוּדָה.