רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק לב · פסוק כד
וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם. אַחַר שֶׁעָבַר הוּא וְנִסָּה הַמַּיִם, שָׁב עַל שְׂפַת הַנַּחַל וּלְקָחָם וְהֶעֱבִירָם, מִי שֶׁרָאוּי שֶׁיִּשָּׂאֵם עַל כְּתֵפוֹ הָיָה נוֹשֵׂא וּמִי שֶׁהָיוּ רְאוּיִם שֶׁיּוֹלִיכֵם בְּיָדוֹ הָיָה מוֹלִיךְ וּמַעֲבִיר זֶה אַחַר זֶה עַד שֶׁעָבְרוּ כֻּלָּם. בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (שם) רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אִידִי: עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִין גֶּשֶׁר, נָסִיב מֵהָכָא וְיָהִיב הָכָא.
וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. וְאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים הֶעֱבִיר אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְהוּא הַמִּטַּלְטְלִין, וְעָבְרוּ הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים. וְאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר הַכֹּל נִשְׁאַר הוּא עֲדַיִן לִפְקֹד וְלַחְפֵּשׂ אִם נִשְׁאַר דָּבָר מִשֶּׁלּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁחָזַר אַחַר פַּכִּין קְטַנִּים (חולין צא), כִּי הַצַּדִּיקִים חָבִיב עֲלֵיהֶם מָמוֹנָם, וְלָמָּה? לְפִי שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל.