רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ל · פסוק כא
וְאַחַר יָלְדָה בַּת. נִרְאֶה כִּי דִּינָה תְּאוֹמָה הָיְתָה עִם זְבוּלוּן, לְפִיכָךְ אָמַר וְאַחַר יָלְדָה בַּת, וְלֹא אָמַר ״וַתֵּלֶד עוֹד״. וְלֹא זָכַר לָמָּה קָרָא שְׁמָהּ דִּינָה, וְיֵשׁ דְּרָשׁ (ברכות ס) שֶׁדָּנָה לֵאָה בְּעַצְמָהּ וְאָמְרָה: אִם זֶה זָכָר לֹא תְּהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת, וְהִתְפַּלְּלָה וְנֶהֶפְכָה לִנְקֵבָה.