רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ל · פסוק כ
זְבָדַנִי. עִנְיָנוֹ לְפִי מְקוֹמוֹ: נָתַן לִי אֱלֹהִים מַתָּן טוֹב; וּמַה שֶּׁאָמַר אֹתִי אַחַר שֶׁאָמַר זְבָדַנִי, כֶּפֶל הַכִּנּוּי הוּא לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ אֹתִי כְּמוֹ מִמֶּנִּי, כְּמוֹ ״הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר״ (בראשית מד:ג) וְזוּלָתוֹ, כְּלוֹמַר מִמֶּנִּי עַצְמִי נָתַן לִי מַתָּן טוֹב שֶׁלֹּא הָיָה זֶרַע בַּעֲלִי בִּי לְבַטָּלָה וְנָתַן לִי בֵּן הֵרָיוֹן וְיָלַדְתִּי בֵּן, הִנֵּה כִּי הַמַּתָּן הָיָה מִמֶּנִּי וּבִי אֶלָּא שֶׁרְצוֹנוֹ הָיָה מְשֻׁתָּף בּוֹ.
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי. שֶׁאֶהְיֶה בֵּית זְבוּלוֹ וּמְגוּרוֹ וְיִהְיֶה עִמִּי יוֹתֵר תָּמִיד מִמַּה שֶׁהָיָה וְיוֹסִיף בִּי אַהֲבָה, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים, וְעַל שֵׁם זְבוּל קָרְאָה אוֹתוֹ זְבֻלוּן.