רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ל · פסוק ח
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים. חִזּוּקִים גְּדוֹלִים נִתְחַזַּקְתִּי עִם אֲחוֹתִי, כְּאָדָם הַנִּתְפָּשׂ עִם חֲבֵרוֹ וּמִתְחַזֵּק עִמּוֹ לִרְאוֹת מִי יָכוֹל מֵחֲבֵרוֹ וּמִי יַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, וּמְסִיעִים וּמְסַבְּבִים זֶה אֶת זֶה, לְפִיכָךְ אָמְרָה בָּזֶה הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ הַפְּתִיל שֶׁהוּא מְדֻבָּק מִשְּׁנֵי חוּטִים וּכְשֶׁיִּכָּפֵל וְיִהְיֶה שָׁזוּר הוּא יוֹתֵר חָזָק.
וְאָמְרָה אֱלֹהִים לְהַגְדִּיל הַנַּפְתּוּלִים, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַגְדִּיל סוֹמֵךְ אוֹתוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ ״עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים״ (יונה ג:ג), ״כְּהַרְרֵי אֵל״ (תהלים לו:ז), ״אַרְזֵי אֵל״ (תהלים פ:יא).