רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כט · פסוק ב
רֹבְצִים עָלֶיהָ. סָמוּךְ לָהּ, כְּמוֹ ״וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה״ (במדבר ב:כ), וְהַדּוֹמִים לוֹ רַבִּים.
וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם מַיִם אֲחֵרִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אַנְשֵׁי הָעִיר, שָׂמוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַשְׁקוֹת אֶלָּא בִּהְיוֹתָם יַחַד וְיַשְׁקוּ זֶה אַחַר זֶה, וְאִם יַשְׁקוּ זֶה לְבַדּוֹ וְזֶה לְבַדּוֹ יִשְׁאַב כָּל אֶחָד לְנַפְשׁוֹ וְהַנִּשְׁאָרִים בַּשֹּׁקֶת יֵלְכוּ לְבַטָּלָה וְיִשָּׁפֵךְ עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הָאַחֵר, וַאֲפִלּוּ יִהְיוּ בַּשֹּׁקֶת לֹא יִשְׁתֶּה מֵהֶם הַבָּא אַחֲרֵי כֵן כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ שְׁאוּבִים שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם, כִּי לֹא יִשְׁתּוּ הַצֹּאן לִרְצוֹנָם כֵּן אֶלָּא הַשְּׁאוּבִים לִשְׁעָתָם, לְפִיכָךְ שָׂמוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַהֲסִיעָהּ עַד שֶׁיִּהְיוּ יַחַד כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר.