רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כז · פסוק ה
וְרִבְקָה שֹׁמַעַת... בְּדַבֵּר יִצְחָק. וְרָאֲתָה כִּי הָלַךְ עֵשָׂו לַעֲשׂוֹת מִצְוַת אָבִיו וְאָמְרָה לְיַעֲקֹב, כִּי קִנְּאָה בָּזֶה, וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי יַעֲקֹב יִהְיֶה מְבֹרָךְ אֲפִלּוּ לֹא יְבָרְכֶנּוּ אָבִיו. וְכֵן הָיְתָה דַּעַת אָבִיו כִּי יִצְחָק צַדִּיק הָיָה וְלֹא הָיָה גּוֹזֵל אֶת הַבְּרָכָה מִיַּעֲקֹב וְנוֹתְנָהּ לְעֵשָׂו בַּעֲבוּר תַּבְשִׁיל אֶחָד, חָלִילָה! אֲבָל רִבְקָה הָיְתָה לִבָּהּ הוֹמֶה עָלֶיהָ עַל יַעֲקֹב לְרֹב אַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ, וְיָעֲצָה לוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִרְמָה כְּדֵי לְקַבֵּל הַבְּרָכָה מֵאָבִיו, וְלֹא הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת לַעֲשׂוֹת עָוֹן בַּדָּבָר הַזֶּה.