רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כז · פסוק ד
וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים. לֹא הָיָה שׁוֹאֵל הַצַּיִד לְחֶסְרוֹן שֶׁהָיָה לוֹ מִמַּאֲכָל, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וּמִקְנֶה רַב הָיָה לוֹ, אֶלָּא שֶׁהַזְּקֵנִים נַפְשָׁם קָצָה בָּהֶם וּמִתְאַוִּים הַמַּאֲכָלִים וּמְבַקְּשִׁים דָּבָר חָדָשׁ מוּטְעָם בְּמַאֲכָלָם, וּבְשַׂר הַצַּיִד הוּא מַאֲכָל חָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ מִזְדַּמֵּן תָּמִיד כִּבְשַׂר הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהָעוֹפוֹת הַגְּדֵלִים בַּבַּיִת, לְפִיכָךְ שָׁאַל יִצְחָק מֵעֵשָׂו בְּנוֹ לְהָבִיא צַיִד וְיִיטַב לִבּוֹ בּוֹ וִיבָרְכֶנּוּ, כִּי יָדַע כִּי צָרִיךְ הוּא לְבִרְכָתוֹ כִּי לֹא הָיָה אִישׁ הָגוּן וְטוֹב, אֲבָל יַעֲקֹב לֹא הָיָה צָרִיךְ לְבִרְכָּה, כִּי יָדַע יִצְחָק כִּי בִּרְכַּת אַבְרָהָם לוֹ תִּהְיֶה וּבְרִית קִיּוּם הַזֶּרַע הַמְיֻחָד לְאַבְרָהָם, וּבָנָיו יִרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ; וְאַבְרָהָם גַּם כֵּן לֹא בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק.