רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כז · פסוק ג
כֵּלֶיךָ. שֶׁאַתָּה צָד בָּהֶם, וְהַפְּרָט, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ, אוֹ הָיוּ כֵּלִים אֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה.
תֶּלְיְךָ. הוּא הָאַשְׁפָּה שֶׁתּוֹלִין אוֹתָהּ בָּאֵזוֹר, וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״סַיְפָךְ״, וְהַסַּיִף גַּם כֵּן תְּלוּיָה בָּאֵזוֹר אוֹ חוֹגְרִים אוֹתוֹ.
וְצֵא הַשָּׂדֶה. כִּי לֹא הָיָה יוֹצֵא שָׁם בְּכָל יוֹם.
צָיִדה. כְּתִיב בְּהֵ״א וּקְרֵי בְּלֹא הֵ״א, וְהַדְּרָשׁ יָדוּעַ כִּי נִכְתַּב הַהֵ״א לִרְמֹז בָּהּ חָמֵשׁ הֲלָכוֹת שְׁחִיטָה.