רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כה · פסוק כב
וַיִּתְרֹצְצוּ. כְּשֶׁנּוֹצְרוּ וְהִגִּיעוּ לִזְמַן הַתְּנוּעָה הָיוּ מִתְנוֹעֲעִים מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהּ שֶׁהָיוּ רָצִים זֶה לְעֻמַּת זֶה.
וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן. אַחַר שֶׁהִרְגִּישָׁה בְּעַצְמָהּ זֶה הַשִּׁנּוּי, תָּמְהָה בְּעַצְמָהּ וְשָׁאֲלָה לִשְׁאָר הַנָּשִׁים אִם יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁיִּקְרֶה לָהּ כָּךְ, וְאָמְרוּ לָא, אָמְרָה אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי מְשֻׁנָּה מִשְּׁאָר הַנָּשִׁים בָּזֶה.
וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳. יֵשׁ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סג) שֶׁהָלְכָה לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם לִדְרֹשׁ אֶת ה׳ מֵאֵת שֵׁם מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁקָּרָה לָהּ; וְיֵאָמֵן כִּי שֵׁם הָיָה חַי שֶׁהֲרֵי הָיָה אַחַר אַבְרָהָם אָבִינוּ שְׁלוֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה; וְאִם הוּא מַלְכִּי צֶדֶק הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְלָמָּה נֶאֱמַר שֶׁהִנִּיחָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ וְהָיָה נָבִיא גָּדוֹל וְהָלְכָה לִירוּשָׁלַיִם אֶל שֵׁם לִדְרֹשׁ אֶת ה׳, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ חַי עַד שֶׁהָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
וּמַה שֶּׁאָמַר וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳. אוּלַי אַבְרָהָם הָיָה יוֹשֵׁב בְּבַיִת אֶחָד עִם קְטוּרָה וּבָנֶיהָ.