רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כה · פסוק כא
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק. הִרְבָּה בִּתְפִלָּה עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתֵּלֵד, לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה יְתֵרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּמֵאַהֲבָתָהּ לֹא רָצָה לָקַחַת אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ וְלֹא אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ הִרְבָּה מְאֹד בִּתְפִלָּה עַד שֶׁנֶּעְתַּר לוֹ הָאֵל.
לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. לְעֻמַּת אִשְׁתּוֹ, כְּלוֹמַר בַּעֲבוּרָהּ, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה אַחֶרֶת לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה, לְפִיכָךְ הִתְפַּלֵּל מְאֹד בַּעֲבוּרָהּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָאֵל מִמֶּנָּה בֵּן. אוֹ פֵּרֵשׁ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה עוֹמֵד לְנָכְחָהּ כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ עָלֶיהָ.