רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כה · פסוק ג
וְיָקְשָׁן. בְּמִקְצָתָם זָכַר לְבָנִים בָּנִים, וְעוֹד לִדְדָן שֶׁהָיָה בֶּן הַבֵּן זָכַר בָּנָיו, וּלְמִקְצָתָם לֹא זָכַר בָּנִים כְּלָל, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם אוֹ הָיוּ לָהֶם וּמֵתוּ. וְאָמַר ״כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה״ (בראשית כה:ד), בָּנִים וּבְנֵי בָנִים שֶׁזָּכַר, כָּל אֵלֶּה אָמַר אוֹתָם לְפִי שֶׁהָיוּ רַבִּים כִּי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיוּ בֵּין בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְאִם כֵּן לָמָּה לֹא זָכַר כָּל הַנּוֹלָדִים מִבְּנֵי הַבָּנִים וְאֵין לַדָּבָר סוֹף, אֶלָּא מִן הַדּוֹמֶה כִּי זָכַר בְּנֵי קְטוּרָה שֶׁהָיוּ שִׁשָּׁה וְזָכַר מִבְּנֵי בָנֶיהָ כָּל אֲשֶׁר הָיוּ בְּחַיֶּיהָ וְכֵן יָכוֹל שֶׁהָיוּ בִּימֵי אַבְרָהָם, כִּי מִשֶּׁנָּשָׂא יִצְחָק אִשָּׁה אִם מִיָּד לָקַח אַבְרָהָם אִשָּׁה נוֹתְרוּ מִשְּׁנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְהָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מִקְּטוּרָה בָּנִים וּבְנֵי בָנִים.
אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים. אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ לוֹ, וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה קָרָא שְׁמָם בְּיוֹ״ד מֵ״ם הָרִבּוּי, אוּלַי הָיָה זֶה לְעִנְיָן יָדוּעַ אֶצְלָם, וְכֵן מִצְרַיִם קָרָא לְבָנָיו בְּיוֹ״ד מֵ״ם הָרִבּוּי, וּלְדַעַת אֻנְקְלוֹס לֹא הָיוּ אֵלֶּה שְׁמוֹתָם, שֶׁתִּרְגֵּם ״לְמַשְׁרַיִּן וּלְשַׁכּוּנִין וּלְנַגְוָן״.