רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כה · פסוק א
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. הוֹסִיף לָקַחַת עוֹד אִשָּׁה כִּי כְּבָר הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם וְעוֹד הוֹסִיף וְלָקַח הַשְּׁלִישִׁית כְּדֵי לְשַׁמְּשׁוֹ לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וּלְהוֹלִיד גַּם כֵּן לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ בָּעוֹלָם, וְלֹא הִקְפִּיד בָּזוֹ מֵאֵיזֶה עַם וּמֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה תִּהְיֶה כֵּיוָן שֶׁזַּרְעוֹ הַמְיֻחָד שֶׁהוּא יִצְחָק הָיָה מֵאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַמָּשׁ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִשִּׂיא לְיִצְחָק גַּם כֵּן אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְלֹא חָשַׁשׁ עַל שְׁאָר הַבָּנִים מֵאֵיזֶה עַם יִהְיוּ. אֲבָל וַדַּאי אִשָּׁה כְּשֵׁרָה בִּקֵּשׁ לוֹ שֶׁלֹּא תִהְיֶה מָרַת רוּחַ בְּזִקְנוּתוֹ וְשָׁמַר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא תִהְיֶה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, כִּי הָגָר מִצְרִית הָיְתָה וְלֹא כְּנַעֲנִית, וְהָגָר הָיְתָה אִשָּׁה לְאַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לוֹ לְאִשָּׁה״ (בראשית טז:ג), וּקְטוּרָה גַּם כֵּן הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַר וַיִּקַּח אִשָּׁה. וּמִלְּבַד אֵלּוּ הָיוּ לוֹ פִּילַגְשִׁים וּמֵהֶם בָּנִים וְלֹא זָכַר אֶלָּא בְּנֵי הַנָּשִׁים, וְהַנָּשִׁים הָיוּ בְּנִשּׂוּאִין בְּחֻפָּה וּבְמִשְׁתֶּה וְהַפִּילַגְשִׁים בְּיִחוּד לְבַד שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִשָּׁה בִּכְתֻבָּה וּבְקִדּוּשִׁין, פִּילֶגֶשׁ בְּלֹא כְתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין. וְהֵם אָמְרוּ (בראשית רבה סא) קְטוּרָה זוֹ הָגָר וְאָמְרוּ כִּי לֹא הָיְתָה לְאַבְרָהָם אֶלָּא פִּילֶגֶשׁ אַחַת וְהִיא הָגָר, וְדָרְשׁוּ זֶה בַּעֲבוּר שֶׁמָּצְאוּ ״הַפִּילַגְשִׁם״ (בראשית כה:ו) חָסֵר יוּ״ד. וַאֲנַחְנוּ מְצָאנוּהוּ מָלֵא בְּיוּ״ד בְּכָל הַסְּפָרִים הַמְדֻיָּקִים.