רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק סג
וַיֵּצֵא יִצְחָק. מִן הָעִיר אֲשֶׁר נִכְנַס לָלוּן שָׁם, יָצָא בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה לְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיְתָה רִבְקָה בָּאָה בּוֹ.
וְהוּא יָצָא לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה. כְּלוֹמַר לְטַיֵּל בֵּין הַשִּׂיחִים.
לִפְנוֹת עָרֶב. לְעֵת שֶׁפּוֹנָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא לְעֵת עֶרֶב שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָצֵאת לְטַיֵּל בֵּין הַשִּׂיחִים. וְהִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַדֶּרֶךְ וְרָאָה גְמַלִּים בָּאִים, וְיָצָא מִן הַשָּׂדֶה אֶל הַדֶּרֶךְ לִקְרָאתָם לִרְאוֹת אִם הוּא הָעֶבֶד. זֶהוּ שֶׁאָמְרָה רִבְקָה ״לִקְרָאתֵנוּ״ (בראשית כד:סה), וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ שֶׁמָּא יִצְחָק הָיָה כֵּיוָן שֶׁבָּא לִקְרָאתָם, וְשָׁאֲלָה לָעֶבֶד מִי הוּא.