רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק נ
וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל. הִקְדִּים לָבָן לִבְתוּאֵל כִּי בְתוּאֵל הָיָה זָקֵן וְדִבְרֵי הַבַּיִת מוּטָלִים עַל לָבָן.
מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר. כֵּיוָן שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְךָ הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר אַתָּה מְסַפֵּר, אֵין בְּיָדֵינוּ לְדַבֵּר אֵלֶיךָ אֵין אוֹ הֵן, וְאִם נֹאמַר לֹא הוּא רַע וְאֵין בְּיָדֵינוּ; וְאִם נֹאמַר הֵן הוּא טוֹב וְאֵין בְּיָדֵינוּ, כִּי בְּיַד הָאֵל הוּא שֶׁהִצְלִיחַ דְּרָכֶיךָ עַד עַתָּה.