רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק לט
אֻלַי לֹא־תֵלֵךְ. חָסֵר וי״ו. וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָשׁ (בראשית רבה נט) כִּי אֱלִיעֶזֶר נָתַן עֵינָיו בּוֹ שֶׁיִּקָּחֶהוּ לְעַצְמוֹ וְיִתֵּן לוֹ בִּתּוֹ אִם לֹא־תֵלֵךְ הָאִשָּׁה, לְפִיכָךְ פָּתַח לָהֶם בְּלֹא־תֵלֵךְ. וְהָאֱמֶת כִּי הוּא סִדֵּר לָהֶם הַדְּבָרִים כֻּלָּם כַּאֲשֶׁר הָיוּ, וְלֹא נוּכַל לָתֵת טַעַם לְכָל הַחֲסֵרִים וְהַמְּלֵאִים כִּי רַבּוּ, וְהִנֵּה הוּא סִפֵּר לָהֶם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ לוֹ עִם אֲדֹנָיו וְהַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ לוֹ עִם רִבְקָה, וְכִי הָאֵל זִמֵּן לוֹ הָעִנְיָן כַּאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָהָם כִּי הָאֵל יַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ וְכֵן הָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁאַל הוּא מֵאֵת הָאֵל כֵּן זִמֵּן לוֹ הָאֵל, וְכָל זֶה לְהַרְאוֹתָם כִּי הָאֵל אוֹהֵב אַבְרָהָם וְעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ וְלֹא יוּכְלוּ לִמְנֹעַ הַנַּעֲרָה מִמֶּנּוּ כִּי מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר. וּבִשְׁנוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם שִׁנּוּי מִלּוֹת אֲבָל הַטַּעַם אֶחָד, כִּי כֵן מִנְהַג הַכָּתוּב בִּשְׁנוֹת הַדְּבָרִים שׁוֹמֵר הַטְּעָמִים אֲבָל לֹא הַמִּלּוֹת; כִּי גַּם בַּעֲשָׂרָה דִּבְּרִים שֶׁהֵם עִקְּרֵי הַתּוֹרָה כְּשֶׁשָּׁנָה אוֹתָם בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה שִׁנָּה בָּהֶם הַמִּלִּים אֲבָל הַטַּעַם אֶחָד. וְהַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה מְבֹאָרִים עַד ״וְעַתָּה״ (דברים ה:כב).