רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק כג
וַיֹּאמֶר. בָּא לָהּ בְּטַעֲנָה לִשְׁאוֹל אוֹתָהּ בַּת מִי הִיא.
וּשְׁאָלָהּ הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלִין, לָלִין כְּמוֹ לְהָלִין. לָלִין. בְּיוֹ״ד שֶׁהוּא מִבִּנְיַן הִפְעִיל, לָלוּן בְּוָי״ו שֶׁהוּא מִבִּנְיַן הַקַּל אֶחָד הוּא אֶל הָעִנְיָן, כִּי גַּם בִּנְיַן הִפְעִיל עוֹמֵד בְּזֶה הַשֹּׁרֶשׁ, וְהַשְּׁאֵלָה וְהַמַּעֲנֶה אֶחָד הוּא כִּי עַל לִינַת הָאֲנָשִׁים וְהַגְּמַלִּים שָׁאֲלָה, כִּי אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיָּלִינוּ אֵלֶּה בְּלֹא אֵלֶּה; וַעֲלֵיהֶם עָנְתָה לוֹ. וְיוּכַל לוֹמַר הָאוֹמֵר, כִּי לָלִין פֹּעַל יוֹצֵא, כְּמוֹ ״עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ״ (איוב כד:ז), רוֹצֶה לוֹמַר כִּי מָקוֹם לְהָלִין הַגְּמַלִּים שָׁאֲלָה וְהִיא עָנְתָה לוֹ לָלוּן, כִּי גַּם לָהֶם יֵשׁ מָקוֹם בְּבֵית אָבִיהָ לָלוּן.