רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כד · פסוק ב
זְקַן בֵּיתוֹ. סָמוּךְ מִן זָקֵן, כְּמוֹ מִן כָּבֵד ״כְבַד פֶּה״ (שמות ד:י), וְעִנְיָנוֹ שֶׁגָּדַל בְּבֵיתוֹ עַד שֶׁזָּקֵן, אוֹ פֵּירוּשׁוֹ זָקֵן מִכָּל בֵּיתוֹ. וְאָמַר זֶה לְפִי שֶׁהָיָה נֶאֱמָן לוֹ. וְעוֹד שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְלוֹ הָיְתָה רְאוּיָה הַמִּצְוָה וְהַשְּׁלִיחוּת הַזֶּה.
שִׂים־נָא יָדְךָ. אָמְרוּ כִּי מִנְהָג הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיָּמִים לְאָדָם שֶׁמְּצַוֶּה אַחֵר, שֶׁמֵּשִׂים יָדוֹ תַּחַת יְרֵכוֹ לְקַיֵּם הַדָּבָר, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַיָּד בִּרְשׁוּתוֹ תַּחַת יְרֵכוֹ כֵּן יִהְיֶה הוּא בִּרְשׁוּתוֹ לְקַיֵּם דָּבָר, וְהָיָה מִנְהָג זֶה חָזָק בֵּינֵיהֶם לְקַיֵּם כָּל דָּבָר כְּמוֹ בְּרִית שֶׁכּוֹרֵת אָדָם עִם חֲבֵרוֹ. וְכֵן אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לְיוֹסֵף כְּשֶׁרָצָה לְצַוּוֹתוֹ עַל קְבוּרָתוֹ (בראשית מז:כט). וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ בְּמִצְוַת מִילָה, וְאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְאַשְׁבִּיעֲךָ בְּמִצְוָה זוֹ״, וְהוּא אָמַר ״וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם״ (בראשית כד:ג).