רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כב · פסוק יז
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. וּפֵרוּשׁ שַׁעַר אֹיְבָיו: אֶרֶץ אֹיְבָיו, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא חֹזֶק הָאָרֶץ בִּכְנִיסָתָהּ, כִּי הָאָרֶץ הַחֲזָקָה סְבִיבוֹתֶיהָ הָרִים וְיַמִּים, וּמִשֶּׁנִּכְנְסוּ הָאוֹיְבִים וְעָבְרוּ אוֹתָם הַשְּׁעָרִים כָּל הָאָרֶץ נִכְבֶּשֶׁת לִפְנֵיהֶם, לְפִיכָךְ אָמַר: ״נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ״ (נחום ג:יג), וְלָכֵן נִקְרֵאת כָּל הָאָרֶץ שַׁעַר.
וְאָמַר לוֹ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל. כְּאֶחָד לְהַחֲזִיק הַדָּבָר, כִּי כָּל כֶּפֶל הוּא לְחַזֵּק הַדָּבָר, וְעַד עַתָּה לֹא אָמַר לוֹ כֵּן אֶלָּא פַּעַם אַחַת ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ (בראשית יג:טז) וּפַעַם אַחֶרֶת ״כַּכּוֹכָבִים״ (בראשית טו:ה) וְעוֹד הוֹסִיף לוֹ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ.
וְיִרַשׁ. בְּיוֹ״ד הָאֵיתָן לְבַד, וְיוֹ״ד הַשֹּׁרֶשׁ נֶעְלְמָה מֵהַמִּכְתָּב.
כִּי בָרֵךְ. מְבֹאָר הוּא.