רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק כ · פסוק יג
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ. הִתְעוּ עִנְיָנוֹ הִגְלוּ, כִּי הַגּוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ תּוֹעֶה מִמְּקוֹמוֹ בַּדְּרָכִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעָם וְלֹא הֻרְגַּל בָּהֶם.
אֱלֹהִים. קֹדֶשׁ; וְאָמַר הִתְעוּ לְשׁוֹן רַבִּים כְּנֶגֶד הַשּׁוֹמְעִים שֶׁקּוֹרְאִים אֱלֹהֵיהֶם בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאַף עַל פִּי כֵן מָצָאנוּ אֱלֹהִים קֹדֶשׁ שֶׁיְּדַבְּרוּ בּוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ ״אֱלוֹהַּ עֹשָׂי״ (איוב לה:י), ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו״ (תהלים קמט:ב), ״אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא״ (יהושע כד:יט).
מִבֵּית אָבִי. מִבֵּית אַחַי וּמִמִּשְׁפַּחְתִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ׳״ (בראשית יב:א).
וָאֹמַר לָהּ. לְפִי שֶׁהָיִינוּ בָּאִים בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֲשֶׁר לֹא יָדַעְנוּ תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, הִזְהַרְתִּי אוֹתָהּ בָּזֶה מִפַּחְדִּי לְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ.
אֶל כָּל־הַמָּקוֹם. וְהוּא לֹא הָיָה אוֹמֵר זֶה בְּכָל מָקוֹם, וְלֹא רָאִינוּ זֶה אֶלָּא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, אֶלָּא אָמַר לָהּ הוּא אֶל כָּל־מָקוֹם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לוֹמַר דָּבָר זֶה, שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשֶׁיהָ רָעִים וְעוֹבֵר שָׁם דֶּרֶךְ עֲרַאי, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה גָּר שָׁם דֶּרֶךְ קֶבַע הָיוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ וּמְכַבְּדִים אוֹתוֹ מְאֹד, כְּמוֹ עָנֵר וְאֶחָיו שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי בְרִיתוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ בְּנֵי חֵת ״נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ״ (בראשית כג:ו).
אִמְרִי־לִי. בַּעֲבוּרִי, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ״ (בראשית כו:ז), וְזוּלָתוֹ רַבִּים.