רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק כז
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה׳״ (בראשית יח:כב), וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ הַמַּלְאָכִים בַּמַּרְאֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סָמְכוּ לָזֶה כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית דִּכְתִיב וַיַּשְׁכֵּם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה, דִּכְתִיב ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״ (תהלים קו:ל), וּפֵרֵשׁ שֶׁלִּמֵּד לִבְנֵי אָדָם שֶׁרָאוּי לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁחֲרִית וּלְהוֹדוֹת לָאֵל עַל הָאוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַעֲסָקָיו, וְעוֹד סָמְכוּ לָזֶה שֶׁרָאוּי לָאָדָם לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם.