רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק כו
וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה מֵאַחֲרֵי לוֹט הִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ, כִּי הָיְתָה קְטַנַּת אֱמוּנָה וְהִבִּיטָה אִם נֶהֶפְכָה הָעִיר וְאִם לֹא, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמְעָה אַזְהָרַת הַמַּלְאָךְ לְלוֹט. וְנִכְתַּב זֶה הַפָּסוּק אַחַר ״וַיַּהֲפֹךְ״ (בראשית יט:כה), כִּי כָּל יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים כֵּן הָיוּ מִקְצָתָם נְצִיב מֶלַח וּמִקְצָתָם נְצִיב גָּפְרִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר מֶלַח בַּהַמְטָרָה, עִם הַגָּפְרִית הָיָה מֶלַח, כִּי כֵן אָמַר הַכָּתוּב ״גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָּל אַרְצָהּ״ (דברים כט:כב), וְאָמַר ״כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וְגוֹ׳״.
נְצִיב מֶלַח. כְּמוֹ תֵּל מֶלַח. וְאָמַר נְצִיב לוֹמַר כִּי כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה נִצָּבָה עוֹמֶדֶת כְּשֶׁהִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ, כֵּן שָׁבָה מֶלַח בְּקוֹמָתָהּ.