רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק כה
וַיַּהֲפֹךְ. הָפַךְ אוֹתָם מִטּוֹבָה לְרָעָה, וּמִתְּחִלָּה הָיְתָה אֶרֶץ מִקְנֶה, ״כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ (בראשית יג:י) ״מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לֶחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ״ (איוב כח:ה-ו) שֶׁהִמְטִיר בָּהּ אֵל גָּפְרִית וָאֵשׁ וְשָׂרַף וְהִפִּיל כָּל הֶעָרִים וּמַה שֶׁבָּהֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְצֶמַח הָאֲדָמָה, וְהָיְתָה שְׂרֵפָה כָּל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא צָמְחָה עוֹד – זֶהוּ הַהֲפֵכָה, וְגַם אֲוִירָהּ נִשְׂרַף שֶׁלֹּא פָּרַח עָלֶיהָ עוֹף כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל״ (איוב כח:ז-ח).