רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יט · פסוק ד
וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם. אָמַר אַנְשֵׁי סְדֹם אַחַר שֶׁאָמַר אַנְשֵׁי הָעִיר, וְיָדוּעַ הָיָה כִּי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ סְדֹם הוּא? אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר: הֵרָאוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי אַנְשֵׁי סְדֹם הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״ (בראשית יג:יג).
מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן. הַזְּקֵנִים הָיוּ רָעִים כְּמוֹ הַנְּעָרִים וְהַבַּחוּרִים, וְכֻלָּם בָּאוּ בֵּית לוֹט. מִקָּצֶה. הָעִיר, כִּי בְּרֹב רִשְׁעָתָם פָּסְקוּ דֶּרֶךְ מִמְּקוֹמָם שֶׁלֹּא הָיָה אוֹרֵחַ עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁבָּאוּ אֵלֶיהָ הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלָם וְהָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם, עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ כָּל הָעִיר לְהָרַע לָהֶם. וְזֶה מִן הַתֵּמָה הַגָּדוֹל לְרֹב רִשְׁעָתָם עַד הֵיכָן הִגִּיעַ רָעָתָם, וְנִכְתַּב כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעוֹלָם אֶת הַדִּין.