רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יח · פסוק ח
וַיִּקַּח. הוּא בְּעַצְמוֹ. וְכֵן וַיִּתֵּן.
וְנָתַן לִפְנֵיהֶם חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן־הַבָּקָר, שֶׁיֹּאכְלוּ מֵאֵיזֶה שֶׁיִּרְצוּ אוֹ מֵהַכֹּל. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִזְכֹּר הַלֶּחֶם, כִּי יָדוּעַ הוּא כִּי הַלֶּחֶם הָיָה מֵבִיא לִפְנֵיהֶם תְּחִלָּה, כִּי לְפָחוּת שֶׁבָּאוֹרְחִים יִתְּנוּ לֶחֶם לְפָנָיו, כָּל שֶׁכֵּן לְאֵלֶּה שֶׁנִּרְאוּ לוֹ כַּאֲנָשִׁים נִכְבָּדִים; וְעוֹד שֶׁהֲרֵי הֵכִין הַלֶּחֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַעֲשִׂי עֻגוֹת״ (בראשית יח:ו), אֶלָּא זָכַר הַדְּבָרִים שֶׁהֵבִיא לִפְנֵיהֶם לְלַפְּתָן, וְגַם כֵּן לֹא זָכַר יַיִן.
אֲשֶׁר עָשָׂה. אֲשֶׁר תִּקֵּן עַל יְדֵי הַנַּעַר.
וְהוּא עֹמֵד. כְּתַרְגּוּמוֹ.
עֲלֵיהֶם. לִפְנֵיהֶם, כְּמוֹ ״נִצָּבִים עָלָיו״ (בראשית לז:ז). וְכֵן ״עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ״ (ישעיה ו:ב).
וַיֹּאכֵלוּ. כֵּן נִרְאָה לוֹ, הַכֹּל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה.