רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יח · פסוק ז
וְאֶל־הַבָּקָר רָץ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר וַיְמַהֵר, לְהוֹדִיעַ זְרִיזוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ בְּאוֹרְחִים וּלְהַאֲכִילָם מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר סֹלֶת, וְכֵן אָמַר רַךְ וָטוֹב. וְכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת וְלִלְמֹד מִמִּדּוֹת אַבְרָהָם וּלְפִיכָךְ נִכְתַּב הַסִּפּוּר הַזֶּה.
בֶּן־בָּקָר. זָכָר וְקָטָן, וְהָיָה רַךְ, וְהָיָה גַּם כֵּן טוֹב, רוֹצֶה לוֹמַר שָׁמֵן, וְכֵן ״וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים״ (ירמיה מד:יז).
אֶל הַנַּעַר. אֶל הַמְשָׁרֵת. וּבַדְּרָשׁ זֶה יִשְׁמָעֵאל (בראשית רבה סח).
לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. לְתַקְּנוֹ וּלְבַשְּׁלוֹ.